נכתב ע"י עין צורים
אברהם היקר,
כמעט חמישים שנה גרנו בשכנות קרובה וטובה.
לפני כחודשיים נפגשנו כדרכנו בבוקר ליד עץ הלימונים שלך והחלפנו כדרכנו, כמה מילים. סיפרת לי שאינך חש בטוב, וש"עושים בדיקות". איחלתי לך רפואה שלמה ובריאות טובה ונפרדנו לדרכנו, מי היה מאמין!
המשורר עלי אלון, איש קיבוץ עין שמר, כתב בשירו 'הספד':
אנשים צנועים באמת,
גם מותם חרישי,
כמעט מתנצל: אנא,
סלחו לי על הטרחה
לא יכולתי אחרת...
גם אתה אברהם, הלכת מעמנו בשקט והותרת אותנו אילמים בכאב רב.
עלית לארץ מארגנטינה, כאיש תנועת בני עקיבא, ושירתָ בנח"ל וכך הגעת לקיבוץ. כאן פגשת את שריתה והקמתם בית בקיבוץ שלנו. היית בעל מסור ואוהב ואיש משפחה גאה בבנותיך ובחתניך שהיו לך כבנים. דאגת לבני משפחתך, קרובים ורחוקים. זוכרת כיצד כיבדת את אביך, סבא יוסף, אותו הבאת הנה לאחר מות אימך. לימדת את כולנו פרק באהבה וכיבוד הורים. שמרת על קשר הדוק עם אחיותיך בחו"ל ובני משפחותיהם.
היית סבא משקיע ונוכח בחיי נכדיך וזכית לשמוח בחתונות נכדותיך ואף לחבוק נינה ראשונה שהייתה לך מקור לשמחה.
היית קיבוצניק בכל רמ"ח איבריך. עובד מסור במטעים וברפת, אחראי על משק החי, וכאשר נאסר עליך לעבוד עם בעלי חיים בעקבות אלרגיה מסוימת, עבדת כמה שנים במכבסה ותוך כדי למדת לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה.
זכיתי להיות איתך ועם משה רייז ז"ל ואיתן מאירי יבל"א הסטודנטים במחזור הראשון. יחד לומדים, יחד נבחנים, ויחד מחכים לקורסים שייפתחו. וכשלא עמדו בלו"ז שלנו במחלקה להיסטוריה ותלמוד, נרשמנו יחד לקורס גיאולוגיה ויחד חפרנו במכתש רמון ובקרני חיטים, ועם רותי שלך ואילת שלי חיפשנו מאובנים על שפת הים בפלמחים.
היית איש צמא דעת וחכמה, לומד מתמיד בשיעורי התורה השונים ולעיתים גם מלמד. היית איש צוות בבית הספר בקבוצת יבנה, מחנך ומורה מסור במשך שנים מספר.
היית מתנדב אולטימטיבי לכל דבר ועניין, מראשוני המתנדבים ל'מתמיד', איש חסד של אמת, דאגת לרכישת דפיברילטור ולהקניית הידע כיצד להשתמש בו. ייסדת מיוזמתך לפני כשנתיים גמ"ח תרופות אצלך בבית. התנדבת בבית בקהילה והיית מאוד קשוב לחניכים בו.
סיפרתָ לאחת החברות בקיבוץ שסגרת עם האחראית במפעל 'אופק' בקריית מלאכי, שבתחילת ספטמבר אתה חוזר להתנדב שם. טיפחת את גינת הקקטוסים שלך והיית מאוד גאה בה. כמה אהבת כאשר ילדי הגנים היו מגיעים לבקר, ואתה סיפרת להם על המיוחדים שבהם שנפתחים רק ללילה אחד בשנה.
ייסדת את המנהג של ברכת האילנות בין עצי פירות ההדר שלך בבוא ניסן אלינו, וזיכית במצווה יפה זו את הרבים שפקדו את שכונתנו.
לפני מספר שנים איבדת את אשת נעוריך, שריתה, עמה הקמת כאן בית ומשפחה לתפארת. למרות האבל על שריתה ולצד הכאב והגעגוע בחרת, כדרכך, להמשיך לחיות ולאהוב, ובנית זוגיות שמחה וטובה לצידה של יהודית שלך, תבל"א.
נחסר אותך אברהם, את החיוך הטוב, את מאור הפנים, את הבדיחה והצחוק, את אהבת האדם שהייתה בך.
וממשיך וכותב עלי אילון בשירו:
אנשים צנועים באמת,
נישאים אל בית עולמם.
להרהר בין העצים הגבוהים
בשקט על יקיריהם.
יהי זכרך ברוך.
מיכל חן בשם הקהילה