בת שבע שחר ז"ל

כ"ה בתשרי תרצ"ד - א' בתמוז תשפ"ג 14.10.1933 - 20.6.2023

נכתב ע"י ניר עציון

סבתא שלנו האהובה,

הסבתא הכי בעולם.

איך אפשר לעכל שאת כבר לא פה איתנו?

הסבתא שתמיד הייתה שם בכל צעד ושעל בחיינו.

הסבתא שנסעה שעות לכל מסיבת גן או יום הולדת, לכל אירוע סיום או טקסים בצבא. הסבתא שתמיד נתנה הרגשה שאין אף מקום אחר שהיא רוצה להיות בו.

הסבתא ששמרה עלינו כשהיינו חולים. שבחופשות לקחה אותנו לים, לסרטים, לבריכה, לרכיבה על סוסים, ועשתה לנו קייטנת "סבא וסבתא" הכי טובה שיכולה להיות.

הסבתא שאצלה הכי כיף, שאליה אפשר לברוח כשקצת קשה, שאצלה השקיעות הכי יפות, שתמיד יש לה סיפור מעניין לספר, ושמכינה את עוגת הגבינה הכי טעימה בעולם.

סבתא גיבורה, שלמרות כל מה שעברה בחייה, לא הראתה אף פעם שקשה. תמיד עם חיוך על השפתיים, מסתכלת קדימה ורואה את הטוב.

סבתא שכבר בתור ילדה היו לה כוחות ועוצמות להתמודד עם רוע צרוף, שניצחה איפה שילדים לא מנצחים.

סבתא שהגיעה לארץ לבדה, ללא משפחה וחברים, ולמרות כל הקושי בנתה לעצמה חיים לתפארת. למדה, רכשה מקצוע, הקימה בית, גידלה ילדות ונכדים, וחיה חיים של מנצחת.

סבתא שכל פעם שהגיעה לבקר תמיד דאגה להביא משהו לשמח את הנכדים, למרות שהביקור עצמו היה משמח יותר מכל.

סבתא שתמיד חיפשה סיבות לשמחות, שרק חיכתה לכל בת מצווה ובר מצווה, ושלשמחתנו הרבה זכתה להיות בחתונתו של גיל בשנה האחרונה.

סבתא שאיחדה סביבה את המשפחה, וכל יום הולדת שלה היה סיבה למסיבה, למרות שתמיד היא נשארה "בת שבע".

סבתא, זכינו שהיית סבתא שלנו.

אנחנו יודעים שתמשיכי ללוות אותנו בחיים, וגם שם למעלה עם סבא תדאגי לקנות את השמלה הכי יפה לכל חתונה ואירוע שיהיה במשפחה.

אנחנו אוהבים אותך הכי בעולם, ומקווים שמצאת מנוחה נכונה עם כל אהובייך.

אוהבים,

הנכדים