רחל הלר ז"ל

א' בשבט תרפ"ב - י"ד בטבת תשפ"ב 29.1.1922 - 15.1.2022

נכתב ע"י בארות יצחק

אמא,

אנו נפרדים ממך עכשיו.

הגעת לשיבה טובה, בזכות, ויש לך היום משפחה גדולה ומכובדת. 

התכוונו להיפגש לרגל יום הולדתך, כדי שבני המשפחה יכירו אחד את השני, אך לרגל הקורונה החלטנו לבטל, והנה, את ארגנת לנו מפגש.

הגעת ממשפחה חסידית־ציונית. אביך היה מחסידי האדמו"ר מטשורטקוב, שקרא לחסידיו לעלות לארץ. זה היה רצונו של אביך, אך הוא נתקע בטרייסט שהייתה נמל יציאה לישראל. זאת הסיבה שבחרת לעלות לארץ.

בפנסיון שהיה בביתכם פגשת ביוסק וינד ובמרדכי ברמן ז"ל, ובעקבות היכרותך איתם החלטת לבוא לקיבוץ.

כל חייך היית מעורה בחיי הקיבוץ, בעיקר בוועדת החינוך. הוותיקים בינינו זוכרים שבשבת אחרי ארוחת הצהריים היינו הולכים לבית הספר לשיעור בפרשת השבוע עם חידונים ופרסים.

כשהייתי ילדה, חשבתי שבלי נפתלי לנדסברג, רחל בלנקנשטיין ובלעדייך – לא יכול לחול פורים, תהלוכת התחפושות והפרסים בסיום.

היית ספרנית בספריית הילדים במשך שנים רבות. קראת המון ספרים, פתרת תשבצים שנים רבות.

כשפרשת מההוראה עברת לכריכיה.

תכונה מיוחדת הייתה בך. שמך רחל, אך לא ידעת לרכל.

מאוד סמלי שהחזרת את נשמתך במוצאי שבת 'שירה'. ילדים רבים לימדת לשיר את שירת הים במנגינה האיטלקית. "אשירה לה' כי גאה גאה...".

זכורני שבליל הסדר היו שנים ששרת  את הפרק הראשון בהלל: "הללוי־ה הללו עבדי ה'", וגם את האחרון "ברוך הבא בשם ה'...".

סיפרת לי שבבית הספר שבו למדת היית במקהלה, והמורה רצתה שתשירי בבית הכנסת, אך סבא לא נתן לך לשיר שם כי היה שם עוגב.

אני לא רוצה לסיים לפני שאומר תודה גדולה למילה – המטפלת הנפלאה שלך שדאגה לך כל כך. ידענו שהיא שומרת עלייך. תודה בשמי ובשם כל המשפחה.

אני מסיימת בתודה לקב"ה על שחסך ממך בשנים האחרונות ייסורים וכאבים.

היי נא מליצת יושר לפניו על כל המשפחה ועל כל עם ישראל.

תודה לכל מי שהגיע היום ללוות את אמא בדרכה האחרונה.

מלכה