נכתב ע"י סעד
אמא יקרה,
היום, ג' באלול, יום פטירת הרב קוק ויום פטירת סבך, סבא דוד, אבא של סבא יצחק הלפרין, צאצא של ר' חיים מוולוז'ין, דור שביעי.
בבית שגדלת בו, ספגת אל תוכך אווירה של חזון ומחויבות עמוקה, והתעצבת כמו רבים מבני דורך לחיים של משמעות ושליחות. בביתם של סבא יצחק וסבתא לאה הוקמו ונוסדו מפעלי תורה רבים שהיו לימים לסמליה הבולטים של תנועת המזרחי.
עם פרוץ המאורעות, הפך הבית לשלוחה של מפקדת ההגנה והוטמן בו סליק. את השילוב המופלא הזה הנחלת לנו אמא. מעולם לא ראינו אצלך חילוק בין קודש לחול. בסוגיות שבין אדם לחברו ראית ערך עליון, ועליהן מעולם לא התפשרת. הקדמת שלום לכל אחד והייתה בך יכולת מיוחדת במינה "לגלות את נקודת קיומו של הזולת" - כדברי זלדה, ולקרוא את מיתרי לבו.
לפני שש־עשרה שנה נקטעה מסכת חייך־חיינו בתאונה האומללה בכביש הכניסה לקיבוץ. כשפקחת את העיניים אחרי ארבעה שבועות של אובדן הכרה, שאלתי אותך מה שלומך, ואת ענית לי "הולך וטוב בובהל'ה". צמד המילים הזה 'הולך וטוב' הפך מאז לשיעור מכונן לכולנו. כמה תעצומות נפש, כוחות ורצון חיים מבטאות המילים הללו, שנאמרו ברגעים של חוסר צנזורה ושליטה. ללא תלונה, ללא אנחה, ללא תרעומת וללא טענות כלפי שמים.
אבא יקר, הפכת לסומך, למשענת, היטלטלת עם כל ניד נפש של אמא, עם כל שיפור קל במצבה היית מתמלא תקווה. זכינו מכם ללימוד ושיעור באהבה, באמונה ובקבלת הדין, כאילו דפדפנו בספר מוסר חי של משנת עולם והנהגות חיים.
אין מילים בפינו להודות לכם, חברי סעד, על כל השנים שבהן עודדתם, חיזקתם, הושטתם יד, וחוויתם אתנו את תלאות השיקום. בינו יקרה, המילים החמות ביותר מתגמדות את מול כל מה שהלב רוחש לך.
אמא שלנו יקרה ואהובה, את החלל העצום שנפער לא ניתן יהיה למלא. מתפללים, מבקשים ומקווים שתהיי לנו למליצת יושר. אנו זקוקים לכך יותר מתמיד.
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.
בתך בכורתך, תמר פרידמן בן שלום