נכתב ע"י כרמל
האמת \ שאבא תמיד אמר לנו \ שיש לו פחד קהל \ ושהוא לא מסכים לדבר... \ אבל בסוף, בסוף הוא תמיד דיבר...
דייג אוהב דגים ?\ עוד פעם אותה השאלה \ אז למה הוא דג אותם? תשאל...
אבא אוהב דג מלוח ...\ אה \ ואבא גם אוהב לשאול אותנו שוב ושוב \ ושוב...
אבא \ הרגל \ הכרח \ אתה שם אפטרשייב בבוקר \ ונותן להריח צד אחד \ ושואל: איך זה? \ ואז אתה ניגש ונותן להריח את הצד השני... \ ושואל: ואיך זה? \ פשוט כך \ הרגל.
בתוך ההרגל יש המון \ ועוד המון \ והרבה יותר \ יש כף יד גדולה גדולה וחמה! אה, ורכה ממש רכה.
כל שבת, ביציאה מבית הכנסת \ לחיצת יד וחצי חיבוק \ כל שבת, עיניים טובות \ פשוט כך... \ כל שבת.
אני צופה בך מהצד \ צוחק עם ילדיי \ חוזר שוב ושוב על הסיפור: \ היֹה היה איש, הוא גר מתחת לכביש \ בזכותך הילדים יודעים את הסיפור שאין לו סוף... \ להקשיב להם מדקלמים \ להקשיב לך מתוכם.
אני שומעת אותך אומר: צד שני! \ כשאנחנו רוקדים במעגל \ בחנוכה \ בערב שבת \ בפורים \ ושוב: צד שני \ וכל הילדים צוחקים, צוחקים... \ איזה מין סבא, עם כל כך הרבה שיגועים \ וצד שני \ ושוב \ והרבה שובבות וחן \ הרבה...
הרבה קוצים לסבא שמוליק קיפוד \ הרבה קוצים מדגדגים \ בכפות ידיי שלי \ הרבה קוצים מדגדגים בכפות ידיהן של ילדיי, נכדיך \ בעיקר מדגדגים... \ האמת שהם כבר רגילים \ להיות בתפקיד המדגדגים (בערך 30 שנה)... \ מזל שגם לגמא יש קוצים \ ושמחת הדיגדוגים תמשיך ותמשיך...
כשנכנסת הביתה עם פרחים לשבת \ היית שר-מדקלם את השיר \ "הנה הבאתי לך בוטנים \ פרחים נובלים בדרך כלל"... \ ואולי כל זה בגלל \ שכל כך אהבת בוטנים ובמבה \ והפרחים הם רק תירוץ בשביל לשיר...
כשאנחנו נוסעים לטיול \ בשני רכבים ויותר \ יש מין טקס כזה בצמתים... החלונות נפתחים \ ואני שומעת אותך שואל, עם חיוך גדול: \ מוכר, מוכר?! \ צומת אחרי צומת \ מוכר מוכר?! \ מתוך הרגל, אני שואלת את גמא את אותה השאלה \ החלון נפתח \ ואני שומעת אותך ואותי \ עם אותם המילים \ מוכר מוכר!? \ אה, איזו ירושה... \ ירושה מתוקה ומצחיקה, \ שטותניקית משהו...
אין כמו אבא שובב \ וכפל כפליים, אין כמו סבא שובב! \ איך הפכת רגעים פשוטים - להנאה צרופה \ המון רגעים פשוטים \ שחוזרים אלינו שוב ושוב \ שמחזירים קצת ממך \ שמחבקים אותנו בחזרה! \ רגעים שיש בהם הרגל \ רגעים שיש בהם אבא.
יהי זכרך ברוך
נעמה