שולמית זמיר ז"ל

י"ב כסלו התרס"ד - כ"ח טבת התשס"ח 11/12/1913 - 06/01/2008

נכתב ע"י ניר עציון

אמא - סבתא יקרה שלנו,

סבתא צעירה היית לנו, סבתא שהיא כמו חברה, כמו אמא, סבתא שאפשר להתייעץ אתה בכל - החל מקניית בגדים ועד לבחירת חתן, סבתא משקיעה שטורחת ומגיעה לכל מסיבה בגן ובבית הספר, סבתא שמהווה אוזן קשבת לכל בעיותינו.

נזכיר כאן באהבה את האמהות האין סופית שלך שהפכה ברבות השנים לסבתאות מושלמת, את עקרות הבית המופלאה שעוררה ומעוררת עד היום הערצה. נודה על השירים שנטעת באוזנינו ובלבנו – משירי ילדות רחוקים ועד שירי מולדת פטריוטיים. עכשיו אפשר להעריך בקול את מסירותך לאבא ואת לכתך אחריו בכל מובן שהוא. לא נשכח את כשרונך המדהים במלאכת היד- שקשוק המסרגות הזריזות בין אצבעותיך החרוצות עולה באוזנינו גם היום. כעל בבת עינינו אנו שומרים על יצירות הפאר שלך בסריגה וברקמה.

והחסד, החסד השופע...

הכרנו במשך השנים חברים וקרובי משפחה בודדים שארחת בביתך, התקשרת אליהם ונסעת לבקרם. הכרנו גם את איציק העיוור, עבורו היית מתרגמת מכתבים מכתב רגיל לכתב ברייל ולהפך. הכרנו את ספריית העיוורים שאתה היית קשורה, בהתנדבות ובמסירות היית כותבת ספרים בכתב ברייל במכונה בה אהבנו לשחק. צליל תקתוקך המהיר בברייל הוא אחד מצלילי הילדות המלווים אותנו גם כיום.

שמך, סבתא שולמית, כשם הכינוי לכנסת ישראל על שם השלום והשלמות שבמעשיה.

"שובי שובי השולמית שובי ונחזה בך" - בעז"ה נמשיך ללכת בדרכך לאור מעשייך הטובים בהם חזינו במשך השנים.

אין אנו יודעים חשבונו של מקום אבל אנו סמוכים ובטוחים שנשמתך עלתה זכה וטהורה אל כנפי השכינה ומבקשים אנו ממך להיות מליצת יושר לפני ריבון העולמים עלינו ועל כל עם ישראל.

אוהבים ומתגעגעים, כל המשפחה