עריכה והכנה: דינה ספראי, ארכיון הקבה"ד (לפי החוברת "שנה בשנה" מאת צבי וגנר)
האידיאולוגיה של הקבוצה הדתית צמחה בשנות העשרים בו זמנית בארץ-ישראל, בגרמניה, וגם בגליציה ובבוקובינה. התוצאה המעשית היתה הקמת "קיבוצי הכשרה" בגרמניה, בפולין וברומניה, והתארגנות הקבוצות הראשונות בארץ.
הנוער הדתי, שחלם על "חיי צדק ויושר על פי התורה, הושפע לא מעט מתנועת "החלוץ" והקמתן של דגניה ועין-חרוד. הבח"ד - תנועת הנוער הדתית שנוסדה ב-1928 בגרמניה, גרמה לתפנית בנושא ההתיישבות הדתית החקלאית בארץ והכשירה את הקרקע להקמת חוות ההכשרה ב"רודגס", גרמניה. את הבניין שכרו החלוצים הדתיים הראשונים. שם הקימו את תנועת הבח"ד והכינו עתודה להתיישבות דתית בארץ.
אירופה הולכת ונכבשת ע"י גרמניה הנאצית. הקשר לתנועה ביבשת אירופה מנותק. מגיעים ארצה אחרוני העולים מפולין, ליטא ורומניה. בשנה זו נוסדת 'קרן הקיבוץ הדתי' בתמונה: נייר רשמי של הקרן, עם מפת הקיבוץ הדתי 1946 'קרן הקיבוץ הדתי' נרשמת כחברה בע"מ כשלרשותה עומד הון עצמי של 500 לא"י.
התחלת ההתחלות
קבוצת נוער מבוגרי תנועת בני-עקיבא בארץ, שישבה בכפר גדעון שבעמק יזרעאל ולאחר מכן בטירת-צבי, מתאחדת עם קבוצת עולים ממזרח אירופה שעבדו בפרדסי נס-ציונה. הקבוצה המאוחדת, שקבלה את השם "עלומים", מקימה מחנה אוהלים בחולות נתניה.
גרעין של עולים מגרמניה מקים את קבוצת "חרות-חרות" במחנה של קבוצת אריה בחדרה.
חברי קבוצת רודגס עולים להתיישבות על אדמת יבנה ההיסטורית.
חברי יבנה מעבירים למקום התיישבותם גם את המדגריה שהחלו להקים ברודגס שליד פתח תקוה במשך השנים תתרחב המדגריה עד שתהיה הגדולה בארץ ותספק עשרות מיליונים של אפרוחים למגדלי עופות ברחבי הארץ.
שתי קבוצות של נוער עולה מאוסטריה ומגרמניה, שקיבלו את הכשרתן ברודגס ובשדה-יעקב מתאחדות ומקימות בקרית שמואל שבמפרץ חיפה, את קבוצת "שלוחות". בהמשך עוברת הקבוצה למחנה הפנוי של רודגס שליד פתח תקוה.
קבוצת 'חרות-חרות' מתפזרת עקב המספר המצומצם של חברי הקבוצה וחוסר סיכוי לתוספת חברים. אחדים מחברי הקבוצה מצטרפים לטירת צבי ולקבוצות אחרות.
על רקע הידיעות הראשונות על השואה באירופה קבוצת עלומים מקימה מחנה עבודה ליד הרצליה. בטירת-צבי מתארגן "הגרעין הצ'כי" מבין בוגרי עליית הנוער שהגיעו ארצה מצ'כיה, סלובקיה והונגריה בראשית ימי מלחמת העולם השנייה. הגרעין מקבל את השם "משואות".
קבוצת רמת השומרון עולה להתיישבות בנגב, בקרבת עזה, וקוראת ליישוב "בארות יצחק" (על שם הרב יצחק ניסנבוים)
קבוצת אברהם עולה להתיישבות בכפר עציון שבהרי חברון.
קבוצת שלוחות - עוברת למחנה עבודה של רמת השומרון שליד פרדס חנה.
עליית "ילדי טהרן" שיירה של יתומים יהודים מפולין, שלאחר נדודים של שנתיים בערבות רוסיה הצליחו להגיע לטהרן (בפרס), ומשם הועלו ארצה ע"י מוסדות הישוב. חלקם נקלטים בקיבוצי הקיבוץ הדתי.
בחודש ניסן עולים ארצה ארבעים מחברי "הגרעין הרומני" שקיבל את הכשרתו בבוקרסט. מחציתם נשלחים לכפר עציון ומחציתם לקב' "עלומים" בהרצליה. גרעין מיוצאי הונגריה וצ'כיה בשם "תחיה" מתארגן בקב' שלוחות. גרעין "משואות" עובר למחנה עבודה בכפר הרואה.
הקיבוץ הדתי שולח חברים, להדריך את חברות נוער הדתי במוסדות של עליית הנוער במקווה-ישראל, כפר הנוער הדתי, מוסד עלייה וכו'. בעתיד אמורים בני נוער אלו להצטרף למשקי הקיבוץ הדתי.
גם בקיבוצים הקיבוצים נוער עולה ונוער מהארץ לתקופות הכשרה במסגרת עליית הנוער..
ישיבה ראשונה של חברי המזכירות המורחבת: אונא משה (שדה אליהו), אינטריליגטור דוד (יבנה), אנטמן זאב (עלומים), בלוטשטיין (שמיר), אליעזר (שד"א), בלנקנשטיין יצחק (בא"י), גרינוולד יוסף (שלוחות), הרץ אברהם (יבנה), הרשברג מרדכי (טירת צבי), חמלניק חנוך (כפר עציון), מלר אליהו (טירת צבי), נוימרק צבי (אמונים), פרידמן משה (בארות יצחק), פרנק מרדכי (טירת צבי), קרניאל שלום (כפר עציון), שיפטן יואל (אמונים). 'המועצה' מטילה על המזכירות לברר את שאלת הקמת בתי כנסת בקבוצות.
ליד ישיבת מרכז הרב בירושלים מוקם "הסמינריון התורני של הקבוץ הדתי", הגלגול הראשון של ישיבת הקבוץ הדתי.
עם סיום מלחמת העולם השנייה נוצר קשר עם שארית הפליטה באירופה. בקבוצות חושבים על דרכים שבהן אפשר יהיה לעזור לבני המשפחות של החברים, ניצולי השואה, שיגיעו לארץ.
הגרעין הרומני שקלט עולים נוספים מרומניה, מקים מחנה עבודה ליד כפר חסידים ומקבל את השם "קבוצת מכורה". הקבוצה מתקבלת למסגרת הקיבוץ הדתי
גרעין "משואות" עובר למחנה עבודה של הסוכנות בגת-רימון שליד פתח-תקוה.
מוקמת "קרן לעזרת קרובים" ליד קרן הקיבוץ הדתי כדי לעזור לקרובים של חברי המשקים שיגיעו ארצה, בסידורם הראשון בארץ.
גרעין מילדי טהרן שהתחנך במקוה-ישראל מצטרף לכפר-עציון.
מתחזק שיתוף הפעולה בין הקבה"ד ותנועת בנ"ע. מתארגנים "גרעינים קיבוציים" המצטרפים כעבור זמן למשקים קיימים וגם מקימים קבוצות חדשות.
גרעין משואות עולה להתיישבות ליד בסמוך לכפר עציון. ליישוב ניתן השם "משואות יצחק" על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
קבוצת אמונים עולה להתיישבות בעמק בית שאן. הישוב השלישי של הקה"ד בעמק בית שאן נקרא "עין הנצי"ב" (על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין). בות
הקרן הקיימת לישראל ממנה את יהושע ברוכי (טירת צבי) ל"מוכתר" של אזור עמק בית שאן כשתפקידו, בין השאר, לרכז את רכישת הקרקעות בעמק.
מתישב במחנה עבודה ליד כפר אתא.
בטירת צבי מוקם מפעל "טיב" לייצור נקניק ובשר מעושן. בשלב הראשון ממוקם המפעל ב"טירה "
חברי גרעין ה' של בני עקיבא נכנסים לביריה (מחנה של הפלמ"ח הדתי שנתפס ע"י הצבא הבריטי).
גרעין של יוצאי מצרים, מרוקו, טוניס, לוב, תורכיה מקים מחנה עבודה בנתניה בשם "שחר". "
אפרים שילה (טירת צבי) יוצא לדרום-מזרח אירופה (בלגרד וסופיה) לארגון העליה ה"בלתי חוקית" של ניצולי השואה, מטעם המוסד לעליה ב'.
שליחי הקיבוץ הדתי, מרדכי וייזר (יבנה), חנוך חמלניק / אחימן (כפר עציון), יהושע ברוכי (טירת צבי) ואחרים, יוצאים למחנות העקורים במרכז אירופה ובמזרחה, לארגן את "שארית הפלטה" לקראת עלייה לארץ ישראל.
"ישיבת הקבוץ הדתי" מתארגנת ליד ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה.
הקיבוץ הדתי משגר שליחים למחנות המעפילים בקפריסין, במטרה לסייע למעפילים בארגון חייהם במחנות ולהכין אותם לקראת העלייה לארץ ישראל. השליחים: משה מושקוביץ (משואות-יצחק), מרדכי חיות (יבנה), אברהם יצחק מרחביה (ט"צ), יוסף וינד (בארות יצחק) ואחרים.
בחדש מרחשוון מתקיים כנס לענייני חברה ב"נווה עובדיה" בכפר עציון,
בחדש תמוז עולה קב' עלומים להתישבות בנגב וניתן לה השם "סעד".
גרעין ביריה עולה להתיישבות בגוש עציון. היישוב מקבל את השם "עין צורים" על שם המעין הנובע בשטחו בין הצורים.
קבוצת "נתיבות" המורכבת מבוגרי כפר הנוער הדתי, עולה להתיישבות בכפר דרום ליד עזה.
קבוצת שחר עוברת למחנה עבודה ליד כפר אתא, שהתפנה עם פירוקה של קב' חירות.
ישיבת הקיבוץ הדתי - עוברת לרחובות, ליד ישיבת הדרום שבראשה עומד הרב צ. י. מלצר.
לאחר ההצבעה באו"ם, ב-29 בנובמבר, מתחילים ה"מאורעות" - התקפות ערבים על יישובים בודדים ועל התחבורה היהודית.
שיירת העשרה - שיירה המובילה אספקה ומים לגוש עציון מותקפת ביום כ"ח בכסלו, כששה קילומטרים לפני הפנייה לגוש. בקרב עם התוקפים הערבים נופלים עשרה מנוסעי השיירה.
בין הנופלים בשיירה: שלום קרניאל, שלמה קלפהולץ, שמואל קניגסברג ומנחם ולד מכפר עציון, משה וינברגר ממשואות ורפאל היימן מעין צורים
בחדש טבת, קב' אחדות, המורכבת מניצולי השואה מהונגריה מצ'כיה ומפולין, שאליהם הצטרף גרעין נוער מזרחי מהארץ, מקימה מחנה עבודה בראשון-לציון.
ביום ו' באדר עומדת טירת צבי בפני התקפה כבדה של "צבא ההצלה הערבי" של קאוקג'י. ההתקפה נהדפת לאחר קרב קשה.
גוש עציון במצור. מדי פעם מצליחה שיירה לעבור אל הגוש. הקשר מתקיים גם באמצעות מטוס פייפר הנוחת על מסלול תעופה המאולתר ליד כפר עציון.
בחדש שבט משגר מטה ההגנה מחלקה המונה שלושים וחמשה לוחמים כתגבורת לגוש עציון. המחלקה אמורה לעשות את דרכה ברגל מהר-טוב עד משואות-יצחק, בשעות הלילה. הערבים מגלים את המחלקה כשהיא בדרך, ובקרב שהתפתח נופלים כל ל"ה הלוחמים.
ביום ד' באייר מסתיים הקרב האחרון על כפר עציון. הלגיון הערבי כובש את הכפר ההרוס, וכמעט כל חברי כפר עציון והלוחמים שהגיעו לעזרתו, נופלים בקרב.
משואות יצחק ועין צורים נכנעים ללגיון הערבי וחבריהן מובלים לשבי בעבר הירדן.
יתגדל ויתקדש
בתמונה: טקס הקבורה של קדושי כפר עציון
ביום ה' באייר מכריז דוד בן גוריון, במוזיאון תל-אביב, על הקמת מדינת ישראל. מדינות ערב יוצאות להתקפה על מדינת ישראל. מלחמת השחרור.
צבא המצרי מסתער על בארות-יצחק.
במשך חדשיים בקירוב מפגיזים המצרים את היישוב ורוב המבנים נהרסים. ביום ח' בתמוז מנסה כח מצרי גדול לכבוש את היישוב. חברי הקיבוץ מחזיקים מעמד בקרב פנים אל פנים, עד שמגיעה תגבורת של הצבא ובכוחות משותפים נהדפים המצרים.
זמן קצר לאחר מכן עוזבים חברי בארות יצחק את יישובם ההרוס ועוברים למושבה הגרמנית הנטושה "וילהלמה" ובקרבתה הם מקימים את יישובם החדש.
בחדש סיון, בימי ההפוגה הראשונה, עולה קבוצת מכורה להתישבות בכפר-יעבץ, מושב שנינטש ע"י חבריו עקב התנאים הביטחוניים הקשים.
תמונה קבוצתית, כפר דרום תש"ח
חברי קבוצת כפר-דרום מפנים את יישובם (ביום 8.7.48), לפי הוראות המטה הכללי של צה"ל, עקב חוסר יכולת להגן על היישוב מפני התקפות הצבא המצרי והמצור הממושך.
שלוחות - עלייה לעמק בית שאן
"הגרעין האנגלי" עולה להתישבות בגליל התחתון. לנקודה ניתן השם "לביא" על שם "פונדק לביא" המוזכר בתלמוד.
חברי כפר-דרום שפונו מישובם בנגב, מתאחדים עם הגרעין האמריקאי "מורשה" ומתיישבים על אדמות סוקריר ליד קב' יבנה.
חברי משואות-יצחק שחזרו מהשבי מתיישבים על אדמות סואפיר (שפיר) בדרום.
קב' תחיה (חדיד) עולה להתיישבות בחדיד, אזור מודיעין.