תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

25/11/2020
ט' בכסלו תשפ"א, 25.11.2020
גיליון מס' 736
פרשת ויצא
מעשה אבות סימן לבנים
מאת תחיה תמרי, שדה אליהו


"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ,
וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו.
וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא,
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית, כח, י-יב)

לשון המקרא, היא התקופה הראשונה של העברית.

ללשון זו ישנם סימנים מיוחדים, כמו "וו ההיפוך" בתחילת פסוקי הפרשה.

הצלילים של לשון זו נשמעו בארץ משנת 1200 לפנה"ס בערך, ועד 300 לפנה"ס, כשמתחילה תקופה חדשה של השפה שנקראת לשון חז"ל.

"וו ההיפוך" מגיעה בתחילת הפועל ונקראת כך, כי היא הופכת את הפועל מעתיד לעבר ומעבר לעתיד.

מעיון בפרשות נוספות בתורה בהן מוזכרת אותה "וו", נראה כי התוכן והמסקנה העולים באותם פסוקים ופרקים, יש בהם כדי ללמד אותנו כי "מעשה אבות סימן לבנים".

הרמב"ן, בפירושו לספר בראשית: "אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות, עניין אברהם, יצחק ויעקב והוא עניין גדול. יזכרוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו
(תנחומא ט') כל מה שאירע לאבות סימן לבנים, ולכן יאריכו הכתובים בסיפור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים מיותרים, אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד".

"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם", איזהו?

"וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק", כך נאמר כאשר הוליך אברהם את יצחק לעקדה, חז"ל אומרים זהו הר המוריה. כאן, במקום שסבו היה מוכן להעלות את בנו יחידו ואהובו כקורבן, במקום בו נעקד אביו, כאן שוכב אתה יעקב כשאבן למראשותיו והוא בדרכו לחרן. זה עתה נתברך יעקב ב "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱ-לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", וכבר נאלץ הוא לברוח מזעמו של עשיו אחיו. כגורלו של הסב, כך גורלו של הנכד. אברהם נאלץ לעמוד בעשרה נסיונות קשים, דווקא לאחר שנתברך "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה". כך יעקב, כמו אברהם, הוא לא רק יושב אוהל, אלא גם עובר דרך חתחתים וייסורים עד שהוא זוכה להגיע למעמדו.

יעקב בא אל "המקום" ישן בו וחולם.

אומר רבי ישראל מסלנט, אבי תנועת המוסר (1810-1838): דבר גדול לימד אותנו יעקב אבינו – גם כאשר מגיע אדם למקום מרגש ומסעיר, או למצב מזעזע ומרטיט, דווקא כאן חייב הוא לשמור על קור רוחו, על התנהגותו הסדירה, על מהלכיו הטבעיים. יעקב אבינו בא אל הר המוריה, אל מקום "העקידה", ומה עשה? "ויפגע במקום". מסבירים חז"ל: "התפלל במקום, שמר על סדר יומו הקבוע, לא נתפס לרגשנות יתירה, לאובדן ממדי הזמן, דווקא במקום זה התאמץ יעקב לנהוג ללא שינוי ופרש לשינה".

"וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה". למדנו מכאן ששלמות אמיתית היא זו הניצבת בשתי רגליה על קרקע המציאות, אבל ממריאה במחשבותיה עד השמיים. כל מי שמרחף בין העננים והוא מנותק מקרקע – המציאות – חייו קשים מנשוא, ובוודאי קשים חייו של זה הנאחז רק בקרקע הגשמית ואין לו שאיפה לשאת עיניים כלפי מעלה. סולמו של יעקב המתגלה לו ברגע של שיא במצוקתו אומר לו: זכור, לעולם אל תנתק עצמך מן המציאות, ובמקביל לעולם אל תוותר על התקווה ועל קורטוב של דמיון.

כל פעמוני / אבא קובנר

הַיּוֹם הָרָהוּי, תִּפְאֶרֶת קְדוֹשַׁי בִּשְׁחֹרִים!
הָעֵמֶק הַמַּר עוֹדֶנּוּ כָּבוּשׁ לְרַגְלֵנוּ
כִּי לְעוֹלָם לֹא יִקֹּב
חֲלוֹמְכֶם אֶת הָהָר, סְלַח לָהֶם אָבִינוּ לְעוֹלָם
כִּי מֵעוֹלָם לֹא הֵבִינוּ מֵאֵילוּ חָמְרֵי בִּנְיָן עָשׂוּי
זֶה סֻלַּם יַעֲקֹב

תחיה תמרי – חברת קיבוץ שדה אליהו, נשואה לדני.




כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב