חסר רכיב

ורטהיים ריטה ז"ל

ורטהיים ריטה ז``ל
י"ד אייר תר"ץ - ח' אייר תש"ף
12/05/1930 - 02/05/2020
ריטה ורטהיים ז"ל

טירת צבי

אני רוצה לספר על סבתא דרך ההסתכלות שלי כנכדה. אבל אני לא יכולה להתנתק מהזווית שלי היום כאמא לילדים, שהם בעצמם גם נכדים.

הזיכרון שלי מסבתא בקיבוץ הוא צירוף מילים שלא ניתן לנתק – 'סבתא והקיבוץ'.
כשהרגשתי שאני נפרדת מסבתא, הכתה בי ההבנה שזה הזמן להיפרד גם מהבית האהוב כל כך, מריחו הייחודי ואתו שלל זיכרונות ילדות.
'סבתא בקיבוץ' - מילים שעד גיל מבוגר הילכו עליי קסם. ואולי באופן מסוים עד היום.

כילדה עירונית, זכיתי לבלות מדי פעם בחופשות, שבוע בקיבוץ. היום אני מבינה כמה ערכים נטמעו בי באותן שנים. לא אשכח את סבתא שברצינות תהומית לא מקבלת איך אפשר לקום אחרי השעה תשע. "אבל סבתא זה החופש הגדול!" אני מנסה להסביר. לכי תסבירי לאישה שקמה בארבע וכבר הקיפה את כל הקיבוץ ושחתה מספר לא מבוטל של בריכות הבוקר, מה זה לישון עד מאוחר. כמובן שהיא לא חסכה ממני את התיאור הזה בגערה, בכל יום מחדש.

אני אוחזת בעדינות בזיכרונות הילדות האלו והופכת בהם. אני מודה שהזיכרונות האלו נצבעים בהערכה מחודשת עכשיו. אמירות חינוכיות שלעתים היו בעיני קשות או נוזפות, אני רואה היום כדרך אמיתית ואותנטית בה דגלה, שכך יש לדבר אל ילדים, בגובה העיניים במשמעותו הבסיסית.

אני מניחה שלערכים שאמא שלי ספגה מסבתא, יש מקום רב בדרך בה גידלה אותנו. הצניעות, ההתחשבות באחר, היכולת לדרוש מעצמך הרבה.

העיקרון הגדול שהוביל את חייה הוא שאת הגורל של עצמה היא יצרה במו ידיה, בעבודה קשה ובלי לוותר על שמחה ופשטות.
איזו זכות אדירה היא שגם לילדיי הבוגרים יש זיכרון חי ופועם של סבתא־רבתה בקיבוץ, של דמותה חקוקה בלבם.
אומרים שחריטות שחורטים על זרע של עץ משפיעות מאוד על גידולו, בשונה מחריטות שחורטים על גזע עץ בוגר. כך גם חוויות ילדות מעצבות, שבונות קומה נוספת באישיות, אפילו מבלי לשים לב ובלי לדעת איך וכיצד.

אז תודה לך סבתא אהובה, 'סבתא בקיבוץ'.

לא נהגת לשתף הרבה ברגשותייך ובמחשבותייך, אז אני יכולה רק להסיק שהיית שלמה עם עצמך, עם בחירותייך ועם חייך.

תודה על שגידלת את אמא שלי כמו שהיא, שתהיה בתורה סבתא אהובה לילדיי.

תודה על חוויות ילדות שזורות במקום יקר ללב.

תודה על כל מה שהענקת לי ולדור הבא.

מתוך ההספד של הנכדה שרון בדיחי-אלמקייס
חסר רכיב