נכתב ע"י עין הנצי"ב
כשקראתי הבוקר את שירה של זלדה העבר מתנועע בתוך ההווה, חשבתי עלייך, נילי. עברך נע
בתוכך כל חייך, וההווה שיצרת נשא את עברך באהבה ובזקיפות קומה: ילדות בכפר עציון, נעורים
בקבוצת יבנה, ובירושלים בנית את העצמאות שלך, את חייך ואת ייעודך - פסיכולוגית פורצת דרך,
שהקימה את המרכז למען הילד בבית שאן בשנות השבעים. את הבנת שהנפש היא מכלול; ראית את
הילד כולו – את גופו ואת נפשו, וראית גם את הצדדים הבריאים שבו. לימדת הורים ומטפלים להפוך
קושי לכוח, כפי שעשית גם את בחייך.
רצית לראות דברים שעולים וצומחים. ונראה שלא בכדי אהבת לטפח את גינתך ואת העציצים הרבים.
אהבת יופי וראית אותו תמיד בכל מטופלייך ובמשפחתך.
וכעת הותרת יופי בכל מי שהיה איתך בקשר.
יהי זכרך ברוך.
רחל קרן