נכתב ע"י לביא
אבא היה איש של מילים, של חברויות ונאמנויות. מדי פעם, כשהיינו מגזימים לטעמו בדיבורי
הבל וסרק, נהג לצטט את דברי עגנון מתהילה שלא יוציא אדם בזמן מועט מה שנקצב לו
לכל ימי חייו. אף כי אבא לא היה מקמץ במילים, כל מילה הייתה מחושבת ומדויקת לעניין
ולאדם שעמד מולו. כל אירוע, מתנה או אמירת תודה למישהו מהמשפחה או אפילו למכר
אקראי, היה כותב מספר מילים בחריזה ובקריצה.
המצפן לחייו של אבא היה ועשית הישר והטוב, בכך קיים הלכה למעשה את דבריו של
סבא שמעון מההספד על סבתא חנה ביום השלושים ללכתה לפני כמעט 30 שנה ירושת
כסף וזהב - ככל שירבו היורשים ערך הירושה מצטמק...- כמו סבא וסבתא, גם אבא ניחן
במורשת של חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם – ירושה זאת, ככל שירבו היורשים היא
הולכת ותופחת.
יהל שירן בשם המשפחה