נכתב ע"י ניר עציון
אימא נולדה בבית חם אוהב וירא שמיים, לאליעזר ומרים קירש. בהיותה נערה גורשה לאושוויץ ונותרה יחידה מכל משפחתה. באושוויץ החביאה תפילין, תוך סיכון מתמיד לחייה; מכרה את מנת הלחם העלובה שלה כדי לקנות מרק חם לחברה חולה; חלקה את מקומה על הדרגש הצפוף עם נערה זרה מלאה פצעים שאיש לא רצה להתקרב אליה. ״כל כך ריחמתי עליה״, אמרה.
אמא ראתה כל אדם בעין טובה. פעם גרמניה השאירה לה פרוסת לחם. "היא הייתה טובה" אמרה אמא, "אבל לא לקחתי את הלחם, אני לא צריכה טובות מגרמנים". בכל מצב שמרה על צלם אנוש וגאווה יהודית.
בתום המלחמה הצטרפה לקבוצה שהחליטה לעלות לארץ, באונייה 'אקסודוס' המפורסמת.
אימא הייתה שכנה טובה, רעיה מסורה ואימא חכמה ומשקיעה, סבתא וסבתא־רבתא משקיעה ומפנקת.
לכי לשלום אימא אהובה שלנו. נמשיך לחיות לאורך ולאורו של אבא. אנחנו מודים לקב"ה שזיכה אותנו בהורים נפלאים כמוכם.
הבת מרים חג'בי