נכתב ע"י עין הנצי"ב
צופי שלי
איך מסכמים 18 שנים של יחד? איך נפרדים ממישהו שהפך להיות החצי השני שלי, שדרכו ואיתו הגדרתי מי אני?
עם כל סבב מילואים היה חשש ופחד אבל ידעתי שאותך אי אפשר לעצור - אתה הולך מתוך תחושת שליחות, למקום שבו בחרת ושבו אתה מרגיש שאתה צריך להיות. ידעתי שטוב לך וידעתי שאני צריכה להמשיך להרים ראש ולנשום.
לפעמים ביקשתי שאולי תפסיק - די. אתה בן 43, 6 ילדים. יש מספיק מקומות אחרים לתרום, והרי גם ככה אתה מתנדב במשטרה ובעוד מיליון דברים, אבל הבנתי וקיבלתי שזו הבחירה שלך ואני ניצבת תומכת מאחוריך.
זכות בשבילי הייתה לחלוק איתך את השנים האלה. אדם ישר, מוסרי, ערכי. עדין נפש, איש של עבודה ואיש של אמונה, דואג תמיד לראות את מי שמסביבך: אנשים, בעלי חיים והטבע שאליו אתה מחובר כל כך.
אהוב שלי. כולנו נהיה חזקים כאן מאחורה. יש לנו ילדים מדהימים מלאי כוחות ואנרגיות ושמחת חיים, והשמחה הזו לא תפסיק. אנחנו נמשיך לשמוח ואתה לעולם תישאר אצלנו בלב. לכל אחד ואחת יש געגועים וזיכרונות מתוקים ופינה חמה בלב שתמיד תישאר בה קרוב.
ילדים אהובים שלי, אני אוהבת אותכם הכי בעולם. זה שבר גדול ועצום שאנחנו עוד לא ממש מבינים את גודלו, אבל מתוכו אנחנו נצמח, אנחנו נצחק ואנחנו נחייה חיים מלאים ביחד. משפחה אוהבת, מלוכדת וחמה.
צופ שלי תודה על השנים היפות שלנו, תודה על הביחד, על השמחות ורגעי האושר הקטנים. תודה על הוויכוחים וחילוקי הדעות שמהם בנינו את עצמנו ואת הילדים.
לך לדרכך ותנוח בשלווה