נכתב ע"י ניר עציון
חשוב לי שתדעו מי היה סבא שלי. אחרי השואה סבא חי בפריז וחלם להיות שחקן. הוא התקבל ללימודי משחק במוסד הכי נחשב בפריז, אבל באותו לילה החליט שהוא עולה לישראל, מוותר על הלימודים ועוזר בהקמת המדינה.
סבא איבד את בנו, גדי ז"ל, במלחמת לבנון. למרות זאת, בכל אזכרה דאג להביא לנו, הנכדים, שקית עם הפתעות, כדי שיהיה לנו שמח גם ביום הכי עצוב בשנה.
בשואה סבא ברח יחף על אדמה קפואה ואדמה רותחת, כי לא היו לו נעליים. כשגדלנו הוא תמיד דאג לקנות לנו מלא נעליים. הוא כתב מעל 20 ספרים, וגם בחודשים האחרונים לחייו המשיך לכתוב. הוא היה סלע מול הרוח.
סבא, תודה ששרדת בגבורה את השואה, תודה שהקמת מדינה לתפארת. אתה אחד לדור.
תודה על הזכות להיות הנכדה שלך, אני כבר מתגעגעת.
מתוך הספד של פראן רז, נכדתו