נכתב ע"י שלוחות
שנינו בפרקי אבות: "ארבע מידות באדם". המידה שאפיינה את אברהם יותר מכול הייתה 'שלי שלך ושלך שלך'. לפי פירושו של עובדיה מברטנורא, זו תכונתו של החסיד, שעושה לפנים משורת הדין...
משפחת קאופמן הוגלתה לסיביר ב־1939. האב יהושע ושני ילדיו מתו מחולי ומרעב. בשנת 1941 נדדה האם רחל עם ילדיה הנותרים לאוזבקיסטן. בצר לה, היא הכניסה את אברהם לבית יתומים.
מאוזבקיסטן המשיך המסע לטהרן, יחד עם עוד 800 ילדים שנקראו 'ילדי טהרן', ומשם לעתלית שבארץ ישראל.
אברהם הגיע לשלוחות בסוף שנת 1949, התחתן עם אהובת ליבו חנה, ונולדו להם חמישה ילדים. הוא זכה לנכדים ולנינים.
אברהם עבד בחקלאות וניהל את מכון התערובת והיה אחראי על הנופש בשלוחות.
שנים רבות שימש אברהם כחזן ושליח ציבור בשבתות ובמועדים. תפילת 'כל נדרי' התנגנה בפיו עשרות שנים.
נזכור את אברהם כאיש נעים הליכות ומכניס אורחים.