נכתב ע"י עין הנצי"ב
אבא נהג לספר איך בגיל שש, כשהיה בדרך לבית הכנסת עם אביו, הם ראו חיילים גרמנים נכנסים לבתי שכנים יהודים, חזרו הביתה וברחו למסתור שהוכן מראש בכפר ביוגוסלביה. המוטיב של תכנון קפדני וביצוע ללא פשרות אפיין אותו כל חייו: עלייה לארץ לבד בגיל 14, השתלבות בקיבוץ הצעיר, התמחות במסגרייה ובתיקון כל מה שאפשר, תפקידי ניהול במפעלים האזוריים, וממונה בטיחות של הקיבוץ. למרות שלא למד בצורה פורמלית מעולם, היה אדם של למידה וחדשנות והפך מומחה לאלקטרוניקה ומחשבים. אבא היה איש משפחה מופלא. אהב ללא סייג את אימא רותי, את ילדיו, נכדיו וניניו. תמיד עם שאלה נכונה, עצה מתאימה וסבלנות אין סופית. יהודה הותיר חותם אדיר על משפחתו ועל הקיבוץ כולו. ילדיו נכדיו וניניו מביטים בגאווה ענקית ומתגעגעים כל כך.
נוח על משכבך בשלום.
המשפחה