נכתב ע"י עין הנצי"ב
ביום שישי, ללא הכנה מוקדמת וללא התראה, נפרדנו מחבר יקר מאוד, איסר (איסי) פש.
איסי הגיע לעין הנצי"ב עם גרעין נחל גאולים, גרעין ההשלמה הראשון שהגיע לקיבוץ בשנת 1953. הוא נולד בפולין בשנת 1935, ואת שנות חייו הראשונות בילה עם משפחתו בבריחה מהנאצים. קורותיו במלחמת העולם השנייה עד עליית המשפחה לארץ, מסופרים בסרט 'זיכרון בסלון עם איסי פש' שנמצא ביוטיוב.
איסי הקים משפחה לתפארת עם רעייתו זיוה לבית רצאבי, והם זכו לראות בנים ובני בנים, נכדים ונינים המפוזרים ברחבי הארץ ועוסקים בתורה ובעבודה ובשלל נושאים נוספים.
לפני כשלושים שנה התקרבה המשפחה לתנועת חב"ד, והם הפכו לקיבוצניקים־חב"דניקים, במובן הטוב של המילה.
איסי היה איש תורה ועבודה אמיתי, עבד בכל כוחו (והיה לו הרבה כוח), בגן הירק וגידל באופן מקצועי וברמה גבוהה מאוד ירקות למיניהם - גזר, תפוחי אדמה ובצל. כאשר נסגר ענף הירקות, הפך לאיש המים, ובמשך שנים רבות עסק במסירות ובחריצות באספקת המים למערכת המשקית של עין הנצי"ב.
איסי למד תורה בכל כוחותיו, לפני העבודה ואחריה, במסירות נפש. ביחד עם זיוה רעייתו, עזר כנגדו, הם חיו חיים צנועים ויפים, ועסקו בשליחות מתמדת, כמיטב המסורת של חב"ד.
לפני מספר חודשים ספגו אסון משפחתי כבד, כאשר נכדם היקר, יהודה גואטה, בנם של מילכה בתם ואלישע, נהרג בפיגוע בצומת תפוח. המשפחה קיבלה את האסון בצער כבד, אך השתדלה לשמור על רוח טובה ועיסוק בחיים.
חברי הקיבוץ ובני הקיבוץ לדורותיהם עצובים וכואבים על פטירתו של איסי, שסגר כמעט שבעים שנה בקיבוץ,
מחבקים את המשפחה ומחזקים את ידיה.
גן עדן מובטח, מבקשים שתבקש עלינו בפני כיסא הכבוד.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים ומנוחתו עדן.
תנחומים למשפחה המורחבת על כל ענפיה.
גדעון ישראלי