נכתב ע"י טירת צבי
סימה החזירה את נשמתה הטהורה והזכה לבורא. בשנת 2013 התקיים ביד ושם כנס ילדי טהרן הראשון. לאחר הכנס, כתבה סימה מכתב למארגנים: "נולדתי בסוקולוב פודלסקי. בהיותי בת שנה וכמה חודשים ברחו הוריי, אתי ועם שתי אחיותיי למזרח. הוריי נפטרו בדרך, אותנו אספו לבית יתומים. בהמשך הגענו לישראל עם ילדי טהרן... הגעתי [לכנס] עם שתי בנותיי ואחת מכלותיי, גאה בדור ההמשך שהקמתי בארץ".
סימה, לא קלים היו חייך, רצופי תלאות, יתמות וצער, רצופים מאבק של קיום. ילדה קטנה שלא היה לה בית, שחששה שמישהו ישאל אותה מאיפה את, והיא תיאלץ לענות – משום מקום. ילדה שהוריה לקחו אותה ואת אחיותיה וברחו מאימת הצורר, ובדרך, השיבו נשמתם לבורא בזה אחר זה. וכשהגיעה הרכבת אל היעד, נשארת יושבת לבד. איש לא בא לאסוף אותך. זכורני ששנים כעסת עליהם, כיצד יכלו להשאיר אותך חשופה בצריח, ילדה קטנה לבדה ברכבת. במשך שנים פחדת לדפדף באלבום הקודר ולהציץ בדפיו. נדדת בין מוסדות לילדים, אך לשעון הפנימי שלך היו מחוגים - תקוותיך. בנית את ביתך ועולמך כתמונת פסיפס משברי לוחות הברית. הצטרפת לגרעין 'איתנים' שהשלים את הקיבוץ הדתי כפר דרום, ולאחר נישואייך הגעת לקיבוץ טירת צבי.
הקמת דור ישרים מבורך. היית המבשלת הראשית של טירת צבי במשך שנים רבות. בשנים האחרונות עבדת במחסן הבגדים, מטפחת את גינתך הירוקה, ובעיקר, אוהבת ללמוד בשיעורים, חוגים והרצאות. יודעת להעריך כל מחווה, ורוקמת תמונות צבעוניות יפהפיות ומוקפדות, אורגת את רקמת חייך.
נתת את כולך כדי להקים קן יפה וחם, ולהביא לעולם חמישה ילדים אהובים ואוהבים. רק כשארז נכדך הגיע לכיתה יא, אזרת עוז ואספת בפינצטה פרטים רבים מתולדות חייך, התפייסת עם העבר, חילקת לילדייך תמונות של הורייך, ישעיהו ואהובה, והדלקת ביום הקדיש הכללי נר נשמה לזכרם. למסע לפולין התלוו אליך מלבד ארז, גם בנותייך, הדס ורונית, ויחד תמכו ובכו, והיו גאים בך כל כך!!!
נילי בן ארי (מתוך ההספד)