נכתב ע"י עין צורים
"בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים" (פרקי אבות ו, ט)
אבא, את פרקי אבות שלימדת אותנו, ואני יודע עד היום כמעט בעל פה, לא סתם לימדת אלא היית מודל לחיקוי. כמעט בכל משנה ניתן למצוא אותך: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים". התורה הייתה מרכז חייך ולא ויתרת עליה עד יומך האחרון; העבודה - הקיבוץ וארץ ישראל היו תמיד על שולחנך, אם כחייל שנלחם במלחמות ישראל, ואם בעיסוק במצבה של מדינת ישראל, וכמובן בתפקידים מרכזיים בקיבוץ; ואת גמילות החסדים שלך אני לא יודע איך אפשר לשער. חשבת כל הזמן על האחר, במקום לבלות עם הילדים שלך בפורים, היית נוסע לחלק מתנות לעניים. "ויהיו עניים בני ביתך" – התעקשת להמשיך ולהתנדב אף שהמחלה פגעה בך. מה שהנחה אותך היה "והוי דן את כל האדם לכף זכות". איך אפשר להסביר אידאליסט, שהאידיאל שלו הוא הכלל, הקיבוץ, ארץ ישראל, עם ישראל? איך אפשר לקחת אדם כזה מהעולם?
מאז שהפכתי לאבא, אני מבין אילו דברים גדולים לימדת אותנו. אילו תפיסות חיים נטעת בנו וכמה ידע העברת לנו. האם אני מסוגל לתת לילדים שלי את מה שאתה נתת לנו? כמה תשומת לב, זמן ומחשבה השקעת בכל אחד ואחת מאתנו. הידע האדיר שלך בכל נושא השאיר אותי פעור פה, "איזה הוא חכם הלומד מכל אדם" - כל פינה בקיבוץ הכרת. כל צמח, כביש ושביל בארץ ישראל ידעת בעל פה.
אבא, ניסיון חייך וסגנון החיים הצנוע, האידיאולוגי והלא מתפשר שלך, ימשיכו לסמן לנו את הדרך.
בואו נזכור את אבא שלנו כפי שהיה פעם, איש ירא שמים המקפיד על קלה כבחמורה, שמילא כל תפקיד שהוטל עליו במלוא האחריות.
"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא".
שמור עלינו אבא
בנך, יהודה