וייס משה מנחם ז"ל

ט"ו באב תשי"א - כ"ב בחשוון תשע"ט 22/01/1951 - 31/10/2018

נכתב ע"י לביא

אבא שלנו יקר,
יש רגעים בחייו של אדם, שלא משנה כמה יתכונן אליהם, ברגע התרחשותם, הוא ירגיש מופתע ולא מוכן. ככה אנחנו מרגישים עכשיו. כל כך קשה לנו לבחור את המילים ולהיפרד ממך.
אבא - כל כולך היית אבא. מאז היותנו ילדים צעירים, ידענו שיש לנו אבא חזק, אוהב, מגן, אבא שיודע לחבק ולגלות רגישות, ובו בזמן, להציב גבולות ברורים וחינוך בלתי מתפשר לערכים ולאנושיות.
היית איש דתי בעל אמונה תמימה ושלמה. אדם ישר והגון, בעל מעגל חברים קרוב ונאמן. התקיים בך שילוב נדיר של חכמת הלב והשכל, היו לך "ידי זהב", ובכל מעבר דירה של מישהו מאתנו, היית הראשון להתייצב ולארגן לנו את הבית - בזריזות ובאיכות שאפיינו אותך.
בגיל ארבעים למדת הנדסאות בניין. עבדת בענף הבניין בקיבוץ, ובשנים האחרונות היית מפקח בנייה בפרויקטים גדולים ומגוונים בארץ. בעבורנו, אתה דוגמה לחריצות ולמוסר עבודה גבוה. היית אדם שכולם סמכו עליו - הן בעבודה והן בחיים האישיים.
היית איש של אמת, נקי, אדם שפיו ולבו שווים. בהתאמה, הופעתך החיצונית תמיד הייתה נקייה ומטופחת.
אבא - מעל הכול, היית איש משפחה. בעל אוהב ונאמן, מסור ודואג לאמא. סבא גאה ומאושר, שלוקח את נכדיו לטיולים בקיבוץ, ויודע מה עבר עליהם במהלך השבוע. בן מחובר ומסור להוריך, אח בכור ודואג לאחיך ולאחיותיך.
כחתן - טיפלת בסבא אפרים ובסבתא שילה כאילו היו הוריך.
בצד הצער והכאב העמוקים, אנו מרגישים שזכינו להיות ילדיך. בהורות המשותפת שבנית עם אמא, נסכתם בנו תחושת ביטחון שאתם תמיד אתנו ובשבילנו. אנו מבטיחים לך שנשמור על אמא, ושנמשיך להיות משפחה מלוכדת ותומכת. נמשיך להיפגש ולשמוח יחד-כי אנו יודעים שזה הדבר שהכי חשוב לך.
בשם כל המשפחה, אני רוצה לנצל את המעמד כדי להודות לצוות הרפואי ולקהילה על הליווי ועל התמיכה שלכם באבא ובנו בשנה האחרונה.
אבא - אנו מוצאים נחמה בידיעה שהפסקת לסבול. האהבה שלנו אליך תתקיים בלבנו לעד.
נוח על משכבך בשלום,
בשם כל ילדיך,
בנך אורן.