"על שלושה דברים העולם עומד – על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים".
על אלו היה מושתת עולמך אמא יקרה - בלבך, במעשייך, בקולך ובנשמתך.
נולדת וגדלת בבאזל, שבשווייץ, להורים ילידי הולנד. הורייך, מרים ומרדכי סולברג, גידלו שבעה ילדים בבית דתי ציוני, או כמו שנהגת לומר - "דתי כמו 'אגודה,' וציוני כמו 'המזרחי."'
בביתכם התארחו מבאי הקונגרס הציוני, מבני עקיבא ועוד.
את ואחייך הלכתם לבית ספר עירוני. בימי שבת לא הלכתם לבית ספר, והשלמתם מחברים את הנלמד. בימי א' למדתם יהדות ועברית. החינוך בבית היה ציוני ודתי, וכולכם עליתם לארץ אחרי שלמדתם מקצוע, כדי להיות אזרחים מועילים במדינה הצעירה.
עלית לארץ בגיל 20ישירות לקבוצת יבנה, וכאן היה לך אח - יעקב סולברג ז"ל.
אחרי שנה בקיבוץ התחתנת והקמת משפחה יחד עם אבא ז"ל. הבית שהקמתם היה בשבילנו אי של פרגון מלא, של השתתפות, של התעניינות, וללא ביקורת. הדרישה העיקרית הייתה "דרך ארץ." ב- ,1953בעקבותייך ובעקבות אחייך עלו הוריכם לארץ. ביתם היה מקום של מפגשים משפחתיים.
כל חייך עבדת - שנים רבות בטיפול בילדים, ולאחר מכן בתפירה, ובכך חזרת למקצוע שאותו למדת בנערותך. לאורך השנים טיפלת במסירות גם בסבתא רבקה, גם באמך, סבתא מרים, שזכתה לאריכות ימים, וגם באבא, כשחלה.
אמא, לבך היה פתוח לצורכי הזולת והסביבה. התנהלת בצניעות רבה וביושר פנימי וחיצוני. כל חייך נתת לסביבה, וכמובן לנו, הילדים, הנכדים והנינים, שגרמו לך לאושר רב. היית שלמה ושמחה עם החיים שהיו לך כאן בביתך בקבוצת יבנה. ללא תלונה, ועם אמונה והערכה על כך שאלו היו חייך.
תודה לכל חברותייך שלא שכחו אותך, וביקרו אותך גם בשקיעת חייך, ובכך גילו אחווה וחברות אמתית.
ותודה לצוות בית סביון, שליווה אותך ואותנו בתקופה הקשה הזאת, בהבנה, בדרכי נועם, עם ניסיון רב, בהתחשבות, באהבה ובתשומת לב רבה.
אמא, תהיי מליצת יושר עלינו ועל כל עם ישראל.
בנותייך לאה, ורדית ואביבה.
