נכתב ע"י בני דרום
איציק נולד בגרמניה להורים יוצאי מזרח אירופה. עם עליית הנאצים לשלטון שלחו אחיו שכבר חיו בארץ כחלוצים, אישור עלייה למשפחה, ובנר שמיני של חנוכה שנת 1934 בהיותו בן 6 הגיע יחד עם הוריו לארץ לקיבוץ רודגס.
המשפחה חייתה בקיבוץ כהורי חברים ואיציק היה הילד המבוגר ביותר בקיבוץ. כאשר גדל נשלח להתחנך בכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים. עם סיום הלימודים יצא עם מחזור ח' להגשמה לקיבוץ בארות יצחק שבנגב. במוצאי יום כיפור שנת 1946 יצאה הקבוצה במסגרת מבצע 11 הנקודות להקים את היישוב כפר דרום בסמוך לעיירה דיר אל בלח.
בקיבוץ כפר דרום הצעיר עבד איציק בבניין יישוב הקבע. הוא היה פעיל תרבותי ועוד שמורים ביומנו מאותה תקופה שמות המרצים שהגיעו בכל שבת על מנת לרומם את רוחם של החלוצים הצעירים. סמוך לפסח שנת 1947 יצא איציק לביקור בקבוצת יבנה אצל אימו, בדרכו חזרה לכפר דרום סמוך לקיבוץ, עלתה המשאית בה נסע על מוקש שטמנו ערביי הסביבה. איציק נפצע קשה בהתפוצצות, מאז התחילו שנה וחצי של ניתוחים וטיפולים שאפשרו לו לפתוח בחיים חדשים. איציק לא הסכים להיכנע לנכותו ולמגבלות הגופניות והמשיך במסלול חיים רגיל לצעיר בימים ההם, אולם עד מהרה לימודיו נקטעו בגלל קריאת חבריו מכפר דרום להצטרף להקמת יישוב חדש על אדמות סוכרר – כפר דרום (בני דרום של היום). זמן קצר אחר כך הצטרפה אליו שולמית אהבת חייו שמאז ועד היום הזוגיות והאהבה בינהם מהווים מודל ושם דבר. בבני דרום עבד איציק בניהול החשבונות ובגזברות. במקביל היה פעיל בחיים החברתיים ובבית הכנסת. במשך שנים היה בעל תוקע, קורא בתורה וחזן בתפילות הימים הנוראים ורבות מהמנגינות שניגן להנאתנו כחזן, עד לשנה האחרונה בחייו, הגיעו מכפר הנוער. בעיני רבים איציק הוא סמל לתקומת ישראל בארצו, לדבקות בחיים ולאופטימיות וריאליות משולבים.
תם המסע שהחל בגיל 19 והצריך כוחות נפש רבים לאורך כל הדרך. נוח בשלום ברגבי האדמה עליהם הקמת יישוב בארץ ישראל.
יהי זכרו ברוך,
יאיר לסלוי בשם המשפחה.