נכתב ע"י שדה אליהו
נולדת בהמבורג שבגרמניה ובגיל 11 וחצי נאלצת לברוח להולנד, ללא ההורים שנותרו מאחור ונרצחו. נדדת בין בתי יתומים שונים וכאשר נלקחו הילדים בהולנד להשמדה, ברחת לאמסטרדם והסתתרת בבתים שונים. בסופו של דבר הגעת לדרום-הולנד, שם היית עד השחרור. בינואר 1948 הגעת לארץ עם רבים מפליטי השואה, קבעת את מקומך בקבוצת עין הנצי"ב, אך הגעת אלינו בעקבות גאולה אהובתך. עבדת בלול שנים רבות, והשקעת את כל יכולתך בפיתוחו. מאז הגעת לשדה אליהו נהגת לכתוב בעלון הקבוצה ובמאמריך בלט מאוד העיסוק בשאלות סביב לבית הכנסת ואורח חיינו הדתיים.
שבוע לפני לכתך מעמנו התחתנה נטע נכדתך. באתי לאחל מזל טוב וראיתי עד כמה נצצו עיניך משמחה.
כמה סמלי, שנפרדת מעמנו בראש חודש ניסן, חודש הגאולה. משמעות ה'גאולה' כפולה עבורך. ניצלת ממוראות השואה בדרך פלאית והקב"ה הוליך אותך לגאולה שבארץ ישראל - אשתך ז"ל, שאיתה חיית חיים מלאי תוכן.
היית איש צנוע, אך ידעת לעמוד על שלך. כגבאי בקהילתנו עשרות שנים, היית האיש המשפיע ביותר בשדה אליהו בכל הקשור לתפילות המקיפות אותנו יום-יום. כמעט כל סדרי התפילה, ונוהלי בית הכנסת נשמרים עד היום באותה מתכונת שהצעת ובנית.
בשבועות האחרונים כשלמדנו יחד במשניות ממסכת 'אבות' – הגבת לדברי רבי יוחנן בן זכאי שאומר לתלמידיו: 'צאו וראו איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם..' ור' אליעזר אומר: 'עין טובה'. "זה הכי נכון", אמרת, כי לא קינאת באלה שיש להם יותר ממה שהיה לך. עין טובה היא שהוליכה אותך בדרך הצנועה בה פסעת.
שלמה , אתה עוזב אותנו היום ואנחנו מתפללים שנהיה ראויים להמשיך בדרכך.
ילדיך - גוני, אמי ושמחה - קיבלו חינוך יהודי מאוד משמעותי ובנו בתים לתפארת. השתאינו לנוכח האהבה והמסירות שגילו בני המשפחה ובעיקר הנכדים ועובדי
בית הקשתות מאז הדרדר מצבך.
אנחנו בטוחים שבשמים שמחים לקבל את פניך, בעוד אנחנו מתאבלים על לכתך.
נוח בשלום על משכבך.
אהרון שחק