נכתב ע"י טירת צבי
עזרא נולד למשפחה ברוכת ילדים בקהילה היהודית העתיקה והאצילית שבחבל קוצ'ין בדרום הודו. בגיל 13 עלה ארצה במסגרת עליית הנוער יחד עם אחד מאחיו ל"נוה-עמיאל" שבמושב שדה יעקב, ומשם עבר לחברת הנוער בקבוצת יבנה. לטירת צבי הגיע במסגרת הנח"ל. בשנת 1960 נישאו עזרא ושושנה – בת הקיבוץ.
עזרא שנקלט ב "פלחה", והתמחה בגידול כותנה התמיד בעבודתי והיה למנהל הענף. ממנו למדו גננות מטפלות וילדים, שמות מקצועיים כמו: אקלה ופימה, השקייה בסיפונים או בממטרות, טיפול במזיקים ועוד מושגים חקלאיים. ב- 1980 קיבל עזרא את פרס "סם המבורג" לאות הוקרה על שנות עבודתו בכותנה. עזרא יצא ללמוד כלכלה וניהול במדרשת רופין ותקופה מסוימת עבד במחלקת המשלוחים במפעל ב"טיב". כשרצה לשוב למרחבי השדות, עבר למדגה, ורכש ניסיון רב בגידול הדגים. עזרא שייך לאותם אנשים שעבדו "מצאת החמה-עד צאת הנשמה", אנשים הלועגים לשמש היוקדת, לחום הלוהט, לימי הבוץ והכפור ליתושים, ליבחושים ולכל התנאים הקשים. עזרא היה בין המטים שכמם לעמל ויגע.
היו דברים בהם הקפיד במיוחד, חשוב היה בעיניו לשמור את מסורת המקום, להיאחז במנהג הקבוע, לא להרבות בשינויים ולא להרוס הסדרים מקובלים. על כך היה מתריע וכועס. עזרא הקפיד מאוד לשמור ימי זיכרון של נפטרים. בימי הזיכרון של משפחתו נהג לצום, וכאשר הרופאים אסרו עליו לצום בגלל בריאותו שהתרופפה, הקפיד לתת מעות לצדקה עזרא, היה דייקן ומתמיד גם במנהג הייקים, אך הקפיד לספר לילדיו ובעיקר לנכדיו את זיכרון החגים מקוצ'ין הרחוקה.
עזרא ושושנה הם חלק מעץ משפחתי מרובה ענפים המכיל בתוכו "קיבוץ גלויות", שהיה לשם דבר בטירת צבי. הם זכו לבנים ובנות טובים וחרוצים כולם אנשי עבודה ועמל, לנכדים ואף לנינה. לגאוותו הגדולה של עזרא ארבעה מבין חמשת ילדיו היו קצינים בצה"ל.
עזרא נישא למנוחתו האחרונה באדמה שכל כך היה מחובר אליה, אדמה שגרמה לו לעיתים דאגות אך אדמה שאהב לעבד ולהתמודד עימה ובעיקר להוציא ממנה יבול משובח.
יהי זכרו ברוך
יזרעאלה כספי
(מתוך ההספד)