נכתב ע"י טירת צבי
דבורה נולדה בברלין. דבורה ולוצי אחותה התייתמו מהוריהן בגיל צעיר ובשנת 1935 עלו ארצה אל בית דודתם בירושלים. דבורה למדה בבית הספר "אוולינה דה רוט
דבורה נולדה בברלין. דבורה ולוצי אחותה התייתמו מהוריהן בגיל צעיר ובשנת 1935 עלו ארצה אל בית דודתם בירושלים. דבורה למדה בבית הספר "אוולינה דה רוטשילד", אחר כך למדה בסמינר לגננות וכעבור זמן מה הוזמנה להיות הגננת בטירת צבי, שם נישאה ליעקב ויחד הקימו את משפחתם. רבים מאיתנו חייבים תודה לדבורה. חלקנו היינו מתלמידיה בכיתות הראשונות של בית הספר, אחדים התחנכו אצלה בגן הילדים, ויש שהגיעו איתה לכיתות הגבוהות. יש שהיו חבריה לעבודה - בצוותי החינוך מגוונים שבקיבוץ או בבית הספר המשותף. לאורך שנים ארוכות פנו גננות, מטפלות, מזכירי פנים ורכזי ועדות לשמוע חוות דעתה, או לקבל עצה.
שיקול דעתה נחשב בקיבוץ, הניסיון והידע העשיר שצברה לאורך שנים, רצונה לעזור ולהיטיב עם הזולת, הדאגה לשונה או לחריג, לאפשר לכולם להישאר עד כמה שאפשר בתוך הקהילה, תרמו מאוד להתנהלות הקהילה שלנו.
דבורה שלטה בכמה שפות, הייתה בעלת השכלה רחבה, ודעתנית. ממנה למדנו בילדותנו לנגן בחלילית, לשיר בקנון, לצייר, להאזין למוסיקה, לקרוא ולכתוב, ולהתפלל. יחד עם יעקב הקימה דבורה את ספריית הילדים בטירת צבי, ומאז תפעלו אותה יחד במשך שנים. לאחר שנים כמחנכת, מנהלת בית הספר היסודי ומורה יועצת, כשיצאה לגמלאות, למדה ספרנות, והחלה לקטלג את הספריות.
הייתה לדבורה גם תבונת כפיים, הסריגה והרקמה שלה הן מעשה חושב. תבשילי הריבות ותוצרי התמרים בהם כיבדה את שמחותינו היו לשם דבר, ובכל שנה היה מסקרן לפגוש רעיונות מקוריים בקישוטי הסוכה של משפחת גרוס, בה כל נכד ונין קיבל ביטוי לשמו.
ידועה הייתה גם בהקפדה בקיום מצוות, בקביעות בתפילות ובצומות. השתתפותה בשיעורים הייתה עקבית ורצופה, וגם כאבים וחוליים לא מנעו בעדה להגיע.
השנים הארוכות עם יעקב, ה'ביחד' שלהם, הצניעות, הענווה, ההסתפקות במועט, התמיכה זה בזו בעיקר במצבים קשים, האופן בו קיבלו החלטות, גם לטובת אחרים - היו מעוררי השתאות.
דבורה ראתה נחת מבניה שלמה (מומו) ומוסה, וראתה עד דור רביעי - "דור ישרים יבורך".
יהי זכרה ברוך.
יזרעאלה כספי