נכתב ע"י קבוצת יבנה
אמא שלנו - סבתא מרים יקרה,
הלכת מאיתנו בשיבה טובה, שבעת ימים, מוקפת באהבה אין-קץ.
נזכור את דמותך צנועה, שתקנית, אוהבת, רגישה וכנה. כשפיך ולבך שווים. אך עם זאת היית בעלת דעות ברורות, מוצקות בציונות, פוליטיקה וקיבוץ. כבת למשפחה ציונית וגאה האמנת בכל ליבך שמקומו של כל יהודי הוא בארץ ותמכת בארץ ישראל השלמה עם כל המשתמע מכך. גם לגבי הקיבוץ היית מאוד נחושה שזאת הדרך לחיות ולא יכולת לקבל שיש בני משפחה ואחרים, שחשבו אחרת ואפילו העזו לעזוב את הקיבוץ. בעיניך היה זה סוג של בגידה!
יופייך הפנימי התבטא בזוגיות המופלאה שנרקמה בינך לבין אבא יצחק ז"ל. ה' חנן אותך בכישרון רב. יצירותיך וציוריך היו פרי מחשבה משותפת שלך ושל אבא.
השארת אחרייך תעוד רב על חיי הקיבוץ השיתופי, בציורים נפלאים מלאי חיים, הומור ועוקץ. מזוזות ותכשיטים מעשה ידייך מפארים מקומות ציבור רבים ובתים פרטיים.
היית מטפלת תינוקות במשך 50 שנה, מהטיפול בילדי טירת צבי בעת ההתקפה על הטירה, דרך ילדי עין הנצי"ב ובמשך יובל שנים – ילדי קבוצת יבנה.
ביתך היה מוקף גינה פורחת אשר באהבתך גידלת וטיפחת וגם לימדת אותנו לחלק מן היופי הזה לאחרים. מבית הכנסת לא נפקד מקומך בכל שבת, למעט החודשים האחרונים לחייך.
הקב"ה אף חנן אותך בבריאות נפלאה ובחוסן נפשי. גם כשנפל בנך היחיד ידידיה, הצלחת להתרומם ולחזור לשגרה בעזרת היצירה והאמנות.
כשנולדו נכדייך ואחר כך נינייך, כן ירבו, היית בשיא אושרך. זכינו יחד לחגוג שמחות רבות ואפילו את יום ההולדת ה-99 בקיץ האחרון, כשאת מברכת את נינך הבכור לכבוד בר המצווה שלו.
לסיום דברי הפרידה אני חייבת לשלוח תודה עמוקה לצוות הרפואי כולו ובעיקר לבטי, המלאך שלנו, על הטיפול הנפלא באמא - בעזרתו האריכה ימים ואף זכתה להגשים את רצונה לחיות וגם למות בביתה שלה, שכה אהבה.
יהי זכרך, אמא אהובה, ברוך!
אפרת עפרוני