זאב שפרעם נולד למשפחה דתית וציונית בלוזן אשר בשוויץ. כבר בנעוריו גילה רצון עז לעלות לארץ ישראל ולקחת חלק באירועים המכוננים את המדינה הצעירה.
הוא ואחותו (חוה אבניאל – חברת קיבוץ לביא) גדלו וחונכו בבני-עקיבא. ואכן, בהיותו בן 16 עזב את ביתו החם והנוח ועלה לישראל, לבדו. כך הגיע לחברת הנוער בעין צורים, התקבל לחברות בקיבוץ והתגייס עם גרעין 'נתיבות' לנח"ל. הנער הג'ינג'י, החריף, הלוהב, פגש בגרעין בנערה ירושלמית שחרחורת ורצינית, חדורת להט וערכים לא פחות ממנו - אסתר. השניים נישאו והפכו לזוג בולט ומשמעותי מאוד בקבוצת עין צורים הצעירה. עם לידת בנם הבכור עדי, יצא זאב לשליחות במסגרת עליה ב' למרוקו.
לשניים נולדו שישה ילדים – עדי, ללי, חדוה, תחיה, חיים והראל, וביתם היווה בית ל"מאומצים" נוספים.
זאב, המכונה ג'ינג'י, היווה דמות דומיננטית וייחודית מאוד בנוף הקיבוצי. איש מעשה: בשדה, במסגרייה ובמפעל המתכת. איש של עשייה חינוכית: מדריך ומורה מסור לחברות הנוער. פעיל בתנועה ומדריך חברתי לקיבוצים צעירים. בצד הלהט האידיאולוגי וההתגייסות לכל צורך קיבוצי, תנועתי או לאומי, היה אדם מצחיק ובעל חוש הומור פרוע, אוהב תרבות וספר. תלמיד חכם חריף ורחב אופקים.
פניו המאירות, צחוקו הפרוע, רגישותו האישית והחברתית, ידענותו העצומה בכל תחום ועניין ומעשי החסד והצדקה שהרבה לעשות בגלוי ובסתר חיברו אותו למבוגרים וצעירים בקיבוץ ומחוצה לו - לכל אלו נותר חלל עצום במותו.
בשנים האחרונות, מאז פטירת אשתו האהובה, אסתר, התדרדר מצבו הבריאותי, דבר שלא הפריע לו להמשיך להיות פעיל, צלול ומלא חיים; מרכז ועדת הצדקה של הקיבוץ, חבר בצוות אורחות חיים יהודיים, אבא וסבא דומיננטי, ידען, בשלן, חם ומסור לילדיו, נכדיו וניניו.
איש אהוב ואוהב.
יהי זכרו ברוך
ללי (שפרעם) אלכסנדר
