רות ישורון (רכטשפן) לבית בורמן נולדה במגדבורג שבגרמניה. היא התייתמה מאמה בהיותה בת 4 בלבד וסבתה גידלה אותה. המשפחה הייתה חלק מהקהילה ה"ליברלית", אך רות חיפשה משמעות אחרת לחייה והצטרפה לתנועת בח"ד (ברית חלוצית דתית). בליל הבדולח הרסו הגרמנים את חנותם, דבר שחיזק אצלה את תודעת העלייה לישראל. כשבני משפחתה של רות עברו להולנד הם בקשו ממנה להצטרף אליהם, אך רות רצתה להגיע לישראל, לכן החליטה להצטרף לקינדר טרנספר לאנגליה. באנגליה הכירה את שלום ישורון (רכטשפן), הם התחתנו ובתחילת שנת תש"ח עלו לארץ עם בתם התינוקת (נעמי) והתחילו את דרכם בארץ בקבוצת יבנה. רות ושלום נהנו מאוד מהכנסת האורחים של יבנה ונשארו שם כשנתיים. הוצע להם להישאר ולהצטרף לקיבוץ, אך הם העדיפו להצטרף לגרעין שייסד את לביא. בלביא נולדו להם שני ילדים נוספים, תמר ושמשון. בשנת 1954 החליטו לעזוב את לביא, כיוון שהלינה הביתית הייתה חשובה עבורם, ועברו למשואות יצחק. במשואות, עם הילדים בבית, רות הייתה מאושרת, עד שהתרגש עליהם אסון ותמר בתה ז"ל נספתה בתאונת דרכים. רק כעבור כמה שנים, כשסוף סוף נולדו הנכדים הראשונים, חזר הברק לעיניה וכך גם שמחת החיים והאושר
(לפני ארבע שנים וחצי נפטרה אחותנו נעמי ז"ל ממחלה קשה, אך עקב מצבה לא הפנימה אמנו, רות, את אובדנה).
רות הייתה אם וסבתא נהדרת, אשה חמה שהעזרה לזולת ואהבת האדם באשר הוא היו חלק מאישיותה. בעבודתה השקיעה ועבדה במסירות ובחריצות – באקונומיה,בצרכניה ובהקמת חנות הטקסטיל - יזמות נשית ראשונה ביישוב. רות השאירה אחריה בעל, בן, 9 נכדים ו-19 נינים.
יהי זכרה ברוך.
שמשון ישורון
