בנימין סימון נולד במנהיים שבגרמניה, ב–1927. בגיל 11 עלה ארצה עם הוריו ואחיו, שהתיישבו בחיפה. לטירת צבי הגיע בגיל 14 במסגרת חברת נוער. בגיל עשרים התקבל כחבר לקבוצה. שרה ובנימין נישאו בר"ח אדר תש"ט. במהלך חייו עסק בנימין בביטחון, בעבודות חקלאיות במטעים ובפלחה, כיהן כסדרן עבודה, מרכז משק, גזבר, רכז קניות במחלקת האריזה של המפעל ובהנהלת החשבונות של "טיב". היה שותף פעיל בקביעת תקנונים וניסוחם, בהיותו יו"ר האספה והמועצה. קולו נשמע בדיונים לקראת החלטות. היה בין שורת החזנים בשבתות ובחגים. בנימין היה בין מקימי החברה קדישא בקיבוצנו. אהב את התפילות, והקפיד על הנוסח ועל הדיוק בקריאת התורה. רבני הקיבוץ נהגו להתייעץ אתו, והכירו בו כבסמכות לנוהג המקובל בקהילתנו. בנימין ראה חשיבות רבה בקיום אורח חיים מסודר ונכון. בדרכו ובאופן התנהגותו הנחיל את המסורת לבני משפחתו הענפה. נזכור את בנימין בתפקידו כמא"ז בתקופות הקשות בהן יישובנו היה מופגז וממוקש בידי אויב מעבר הירדן, באותם ימים בהם שהינו לילות וימים במקלטים, בימים בהם נדרשנו למגן את הבתים, להמשיך את חיינו גם תחת אש. הציבור כולו, גדולים וקטנים, נשמעו להוראותיו, ומילאו את הפקודות מתוך משמעת וקבלת מנהיגותו.
בשנים האחרונות חלה בנימין ונאבק במחלתו תקופה ארוכה. עתה תם המאבק לזכות בעוד יום של תפילה, של ברכות, בעוד שבת עם המשפחה, בעוד שיחה ועצה עם החברים. בני סימון השאיר אחריו משפחה גדולה של בנים, בנות, נכדים ונינים.
ת.נ.צ.ב.ה.
