נכתב ע"י לביא
איש הברזל
במוצאי שבת נפרד מעמנו חברנו היקר בזל רוז ז"ל, שחגג בימיו האחרונים את יום הולדתו ה-96. בזל הסביר פנים וידע לשוחח עם כל אדם, מבוגר או צעיר, ישראלי, תייר או עולה. איש של אנשים.
הוא היה איש של נתינה ללא תמורה ועשה למען האחר באופנים רבים, הרחק מאור הזרקורים. האמירה שלו "תמיד לתת יותר נעים מאשר לקבל" בסרטון 'המייסדים', הייתה נר לרגליו.
בזל ומרים היו תמיד זוג ייחודי, אך בשנים האחרונות היה מרגש במיוחד לראות את הנתינה האינסופית מצד בזל, כיצד הגיע יום יום לבקר את מרים לאחר שחלתה, ליטף את ידה ודיבר אתה, גם כשלא תמיד זכה לתגובה מצידה.
בדומה לרבים מבני דור מייסדי לביא, בזל אמר מעט ועשה הרבה. הוא התנהל בשקט, בצניעות ובפשטות במובן הנעלה של המילה, כשיומו מלווה בשמחה פנימית והומור בריא. איש עבודה שיצר, חידש, תיקן, התמיד, והמשיך לעבוד עד גיל מופלג, היווה דוגמה ומופת לערך העבודה, ויכול להוכיח יותר מאלף עדים, שעבודה היא
מתכון לבריאות ואריכות ימים – "איש ברזל" על כל משמעויותיו החיוביות של המושג.
האמונה התמימה והחיבור לתורה ולמצוות היו גם הם חלק מאורחות חייו, ההתמדה בהגעה לבית הכנסת, וצמד המילים "בעזרת ה' " שהיה שגור על פיו. מחזה מיוחד היה לראות את בזל עומד בתחנת האוטובוס בצומת למטה, ממתין עם תיק צד שעליו סטיקר 'אוהב את הבריות', בדרכו ללימודיו הקבועים במכון מאיר. בשמחת תורה רוקד, שמח ושר בדבקות, בשמחה אמיתית ועם אנרגיות שלא היו מביישות גם צעירים ממנו בהרבה.
משפחה יקרה, בחודשיים האחרונים נפרדתם משני הוריכם, וזו מציאות לא קלה, בייחוד בימי קורונה אלה בהם קהילת לביא יכולה לחבק אתכם רק מרחוק... מחזקים אתכם, מחבקים אתכם, וחסרים יחד אתכם את הדמויות שהיו משמעותיות מאוד גם לכם וגם לנו. מקווה שנצליח לקחת מדמותו המיוחדת של בזל, ולהמשיך ממנה בחיינו היומיומיים - יהי זכרו ברוך!
נתי רוזנצוויג,
מנהל הקהילה