נכתב ע"י משואות יצחק
סבא אהוב,
אני מדמיינת אותך מגיע לעולם של מעלה, ואנשים מגיעים לקבל את פניך.
בראש ובראשונה ההורים שלך, סבא יחיאל וסבתא חנה. כמה הערצת אותם, כמה הרבית לספר לנו, צאצאיך, על הבית בירושלים שבו גדלת, על דמותם, על הצניעות והפשטות ששררה בביתכם, על בית הכנסת בשכונת ילדותך, על ההווי הירושלמי המיוחד, על בְּליל המנהגים והריחות שכל כך אהבת.
האהבה שלך לירושלים הייתה תמידית, גם אחרי שעזבת אותה בגיל צעיר.
יחד אתם יוצאים לקראתך שושנה ובנדי אחֶיך. הקשרים המשפחתיים היו חשובים לך מאוד, ודאגת לשמור קשר. בתור ילדה קטנה היית שולח לי מכתבים עם חידות ותשבצים, עמלת על דפי פרשת שבוע מותאמים לגילאים השונים בחן ובשנינות.
אהבנו כל כך להגיע לביתכם במשואות, לנסוע אתך למטע האבוקדו, לשוחח אתך על החיים, לשחק, לקבל הפתעה או ספר חדש. התעניינת בכל אחד מהנינים, מה שלומו ומה הוא עושה, והם החזירו לך אהבה.
ואז סבתא שושנה שלנו יוצאת לקראתך. כמה אהבת אותה, כמה הערכת את אישיותה, כמה התגעגעת אליה בשלוש השנים האחרונות.
לימדתם אותנו מה זו אחדות ההפכים, ואיזו אהבה וכבוד אפשר להעניק אחד לשני.
לימדת אותנו איך בוחרים בחיים, איך כואבים וממשיכים לחיות, לפעול ולבנות. דיברת רבות על עץ המשפחה, שגם כאשר נגדע ממנו ענף הוא ממשיך לחיות ולהוציא ענפים חדשים.
נראה לי שגם הגאון מווילנא, שעל מנהגיו המיוחדים הקפדת, יוצא לקראתך. כמה הקפדת בכל מצווה ומצווה, שתיעשה בדיוק ובהידור. הקביעות שלך בזמני התפילות ובלימוד התורה הם פלא בעיניי. ומופיעים גם חבריך, גיבורי גוש עציון, שיחד איתם נלחמת והתיישבת, והיית מקפיד לפקוד את קברם בהר הרצל בכל שנה.
אתה מגיע למעלה עם ימים עמוסים בעשייה, בבניית הארץ והגנתה, בלימוד תורה, בפשטות ובצניעות.
סבא יקר מאוד שלי, אני רוצה לומר לך שאני אוהבת אותך. מרגישה זכות להיות נכדתך.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים ותנוח בשלום ברגבי האדמה שכל כך אהבת.
נורית, הנכדה הבכורה