תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

כך בונים שכונה

23/02/2009
עמודים שבט (730) 4
כך בונים שכונה

הרחבה קהילתית "נופי הטירה" בטירת צבי יוצאת לדרך!
יעל ידידיה

קהילה חדשה צומחת בימים אלו בטירת צבי
שותפים בה חברים, תושבים ומתיישבים בהרחבה "נופי הטירה"
באיטיות ובתבונה רבה, תוך הכנה ושיתוף הציבור
נבנה כאן מודל ייחודי של הרחבה, ובימים אלו הוחל בשיווקה. כך בונים שכונה

כבר בשנת 2000 המליץ הצוות לצמיחה דמוגרפית בטירת צבי לפתוח את הקיבוץ לקבלת תושבים לקהילה, כשהשלב הבא - הרחבה קהילתית.
מ-2002 הוחל בטיפול בנושא. הוקם צוות בראשותו של אבשלום דולב, ציבור החברים הוכן לקראת רעיון ההרחבה, הוחל בתכנון תב"ע חדשה, הוקמו שני גופים לטיפול בנושא - מינהלת ההרחבה וצוות חברתי, ובמקביל גובש מסמך החלטות סופיות על ההרחבה, שאושר פה אחד באספת הקיבוץ בשנת 2005.
המסמך, שמלאו לו ארבע שנים בינואר 2009, מפרט את התכנית להרחבה קהילתית, מטרותיה, המערכות השותפות בהקמת ההרחבה, נושאים מרכזיים בתכנון ההרחבה הקהילתית כולל היבטים שונים כגון: תכנון חברתי/קהילתי, תכנון פיזי, המעמד המשפטי וההיבט הכלכלי.

מטרות
ההרחבה הקהילתית התווספה לשני מסלולי קליטה בקיבוץ: קבלה לחברות וקבלה לתושבות. חזון הקיבוץ מגדיר היטב את מטרות היישוב, שאוכלוסייתו כוללת שלושה מגזרים:
"לבנות קהילה חדשה בטירת צבי, מעורבת, צומחת ומחוברת לעבר, בה ייקחו חלק יחד חברי הקיבוץ והמתיישבים החדשים בהרחבה הקהילתית. הקהילה החדשה תשמור על אופייה הכפרי, תטמיע בתוכה את מורשת העבר, תוך בניית מרחב חיים קהילתי המגלם בתוכו חופש מרבי של ביטוי ויצירה של כלל האוכלוסיות ביישוב".
אם תרצו, מגולמות כאן מטרות שהיו לקיבוץ גם בעבר, אלא שהיום המצוקה הדמוגרפית בכל היישובים בפריפריה גדולה, והיום מדובר על מסלולי קליטה נוספים לקליטה לחברות המסורתית של פעם.
בטירת צבי הבינו זאת ופעלו ליצירת חזון תואם ולמימושו.
בראיון חגיגי לכבוד 70 שנה לטירת צבי סיפר עמוס צביאלי, מזכיר הקיבוץ דאז, שנבחר לתפקיד בפעם השלישית בחייו, על התהליכים לשינויים החברתיים שהקיבוץ עובר:
"בקדנציה הראשונה הייתי עם החברים שהיום הם סבים וסבתות, בשנייה – עם הבנים והיום – עם הנכדים", אמר והוסיף: "לפני 20 ו-30 שנה, כשהקיבוץ היה קיבוץ במתכונתו הקלאסית-שמרנית, העתיד נראה טוב מאוד. היום – אנו עוסקים במערכת השינויים, ומזה חמש שנים לא התקבל בן-משק לחברות! יחד עם זאת, 23 משפחות צעירות, חלקן הגדול מבני טירת צבי ומיעוטן מבני האזור, חיות בקיבוץ ומעוניינות להקים בו בית, ועוד חמש בקשות בקנה. המשפחות הללו מכניסות דם חדש וצעיר לקהילה. יש אמונה שתהיה תנופה לנושא. אמונתי ותקוותי, שכשנסיים להעביר את השינויים – בני המשק יצטרפו גם לחברות ולא רק לתושבות, והדבר יביא לפריחה וצמיחה הן חברתית והן כלכלית". אמר ולא ידע עד כמה קלע למטרה.

אפשר לבחור...
כשבאתי לראיין את אבשלום דולב הוא סיפר על מצב קהילת טירת צבי היום. ממנו למדתי כמה עובדות חשובות על התהליכים העוברים על היישוב, על מסלולי הקליטה ובעיקר על ההרחבה ומאפייניה.
אבשלום: "יש היום כשלושים משפחות תושבים (כמאה נפש) והם מהווים 15 אחוז מהקהילה. חלק מהמשפחות הם בני טירת צבי ובנותיה, חלק באים מיישובי האזור וחלק מחוצה לו. מתוכן שבע משפחות בונות בהרחבה, והן מהוות ביחד 'גרעין מייסדים' של ההרחבה, הנקראת 'נופי הטירה'. במקביל הקיבוץ עובר תהליכי שינוי, ממודל הקיבוץ המשמר למודל הקיבוץ המתחדש. להחלטה זו, שתימשך עד לסיומה ב-2012, יש חשיבות רבה, והיא מקרינה על כל הקהילה המתחדשת במקום ועל כל מי שרוצה להצטרף אלינו ומתלבט באיזה מסלול לבחור".

המסלול האותנטי של משפחת ברקאי
ואכן, בנוסף על המשפחות שבאו להתיישב בהרחבה, יש מי שהחליטו להתקבל לחברות. אחת מהן היא משפחת ברקאי, שהתקבלה לחברות בימים אלה יחד עם עוד שלוש משפחות.
אורי ברקאי (לבית אילון), בת 32, היא ילידת טירת צבי, נשואה לשחר ואם לארבעה, מועמדת לקליטה בקיבוץ מזה 11 שנה.
לשאלתי מדוע "ישבו על הגדר" ומדוע לא התקבלו לחברות עד כה, ענתה אורי בפשטות שקודם לכן כלל לא הוצע להם. "כשבאו לא מזמן עם ההצעה, היה ברור לי ולאישי שאם אנחנו נשארים פה – זה יהיה למסלול של חברות, שזהו המסלול האותנטי ביותר. זהו הבית שלנו ואנו צועדים ביחד עם החברים לקראת שינוי".
אורי פעילה בצוות החברתי, המלווה את ההיבטים החברתיים בנושא התושבים.
"לא מפריע לך שחברותייך בתושבות בונים בית בהרחבה?", שאלתי אותה. "כלל לא", ענתה, "נהפוך הוא. טוב שיש אפשרות לאנשים לבחור את דרכם ומסלולם, הגיוון הזה בריא, וטוב שיש בקהילה גם תושבים, ובלבד שתהיה קהילה שעובדת בשיתוף פעולה בנושאי חינוך, חברה ותרבות. מקווה רק שהאווירה הכפרית של היישוב תישמר, ושלא ייסעו ברכבים בתוך הקיבוץ. אני אוהבת את הנוף, ואולי יהיה לי חבל על שדה האירוסים התרבותיים שנחסל בעקבות בניית השכונה, אך אני גם אוהבת אנשים, ותושבי השכונה יהוו פיצוי בהחלט נאות על אבדן יפי האירוסים".

למה טירת-צבי?
אסף בשיא בן ה-33, בן קיבוץ שדה אליהו, נשוי לתמר, בת עין הנצי"ב, ואב לשלושה. משפחת בשיא הצעירה על שלושת ילדיה מתגוררת בקיבוץ טירת צבי מזה שלוש שנים, ובחרה לבנות בית ב"נופי הטירה".
אסף, חבר במינהלת ההרחבה, מנהל היום את בית-התוכנה "רימון", לשעבר בבעלות קיבוץ שדה אליהו והיום בבעלות פרטית.
"אסף, למה בעמק בכלל ובטירת צבי בפרט?", ביקשתי לדעת.
"נולדתי כאן, משפחתי כאן וחברי כאן. תמר ואני אוהבים את העמק ורצינו להמשיך ולהתגורר בו, במעמד תושבים. מדוע דווקא טירת צבי? כי בשדה אליהו אין מסלול תושבות, ואילו בעין הנצי"ב מתקבלים למעמד של תושב-חבר וזה אינו מתאים לנו. ביישובי ההר (גלבוע) פלח אוכלוסיית התושבים שונה מאלו שבטירת צבי, ואילו כאן זה נבנה ממש ל'מגזר' שלנו - רוב התושבים הם עוזבי קיבוצים ויש במקום אווירה של קיבוץ. אם השכונה תמשיך להיות אבן שואבת לקבוצה שכזו – זה יהיה מצוין. נכון להיום החיבור טוב בינינו שכן הרקע הדומה והמגורים ביחד מזה שלוש שנים – יצרו בינינו שפה משותפת".
אסף מאמין שהדרך בהמשך תהיה מעניינת, כי גם הקיבוץ עצמו עובר תהליכי שינוי. חשוב לו שלמרות שההרחבה מרוכזת במקום מסוים – אין ולא תהיה גדר בין הקיבוץ להרחבה, ושבית הכנסת נמצא גם בשבילם במרכז היישוב. הוא מקווה מאוד שפתיחת השיווק לא תשנה את אותה אווירה טובה שנוצרה במקום ומאמין שתוך חודש-חודשיים תחל עבודת התשתיות ועד הקיץ תחל הבנייה".

חשיבות התקשורת
לפני שנספר על השכונה עצמה, על ייחודה ועל בנייתה, הנה כמה מילים על ההתארגנות החברתית, פעילות חשובה שנעשתה מהצעדים הראשונים של קבלת ההחלטה הן עם החברים והן עם התושבים, בתוכה שיחות מקדימות, הכנה, יצירת חוזים ותקנונים.
הצוות החברתי לווה על ידי ענת סריג ויצא מתוך צוות המינהלת, והוא כולל: מרכזת – מלכה פוה (מזכירת הפנים דאז), מנהל קהילה, נציגי ציבור ותת-צוות לטיפול בענייני התושבים.
על חשיבות הצוות ופעילותו מספרת מלכה פוה, מנהלת בית-ספר יסודי שק"ד וכאמור גם מנהלת הצוות החברתי:
"בשלבים הראשונים עסקנו בבניית החוזים למיניהם ויצירת תקנון לאגודה המוניציפלית. בשלב השני קיימנו דיונים סביב שולחן עגול בנושאים מוניציפליים, חינוכיים, חברתיים ועוד. אין זה פשוט לשלב אוכלוסיות שונות – מבוגרים עם צעירים, חברים עם תושבים, להקים מערכת ארגונית נכונה, ליצור איזון חברתי מחודש ולהתגבר על מכשולים הנובעים מדרכי השתכרות שונות ועוד.
הבעיות הוצפו והועלו לדיון, אך מטבע הדברים היו לא פעם חילוקי דעות בשל השקפות ותפיסות שונות. תפקיד הצוות החברתי היה להקשיב ולגשר בין חילוקי הדעות ובעיקר בין הקיבוץ הישן לבין הצעירים שהצטרפו אלינו, כשהמפתח הוא תקשורת טובה".
מלכה משבחת את אוכלוסיית הקהילה. "יש לנו הון אנושי נפלא", היא אומרת בגאווה, "אנשים מצוינים הן בקרב החברים והן בקרב אלו שהצטרפו אלינו בשנים האחרונות, שרובם צעירים. הקשר בין האוכלוסיות – נפלא. הכול מבינים שאנו בונים חברה אחת שיש בה דגשים שונים, אך יש גם אינטרסים משותפים רבים. כך, לאחר שהסדרנו את ההסכמים והיחסים בין הקבוצות – התושבים הפכו לחלק בלתי נפרד מהקיבוץ, על הוועדות והפעילויות שבו".

הבנייה
לפני שנתיים וחצי נחתם הסכם עם מפתח תשתיות (חברת דוראל) הבונה את התשתיות ומציע שירותים של בנייה לכל המתיישבים על בסיס תכנון אדריכלי בקווי מתאר דומים, ורק עתה, לאחר שהוסדרו ההסכמים בתוך היישוב ולאחר שנסתיימו תהליכי הסטטטוריקה למיניהם – הוחל בשיווק השכונה.
שבע משפחות ראשונות – רובן מורכבות מבני הקיבוצים בעמק בתוכן בני טירת צבי, הם גרעין המייסדים המתגורר מזה זמן בטירת צבי.
כל התושבים והמתיישבים עוברים ועדת קבלה עם אבחון, שתקף גם לגבי ההרחבה. חלק גדול מהתושבים מוצא פרנסתו ביישוב, מיעוטם באזור ומחוצה לו. אגב, בעניין ההתפרנסות, הקיבוץ מסייע לתושבים להתקבל לעבודה בתוך הקיבוץ, בעיקר במפעל, אך גם בחקלאות ובשירותים.
על ההרחבה, מאפייניה והבנייה מספר אבשלום דולב, "פריק" של צמיחה דמוגרפית מזה שנים ומנהל את מינהלת ההרחבה, הכוללת עשרה אנשים: בעלי תפקידים בקיבוץ ונציגי ציבור החברים והתושבים.

לגידול היישוב כולו מתוכננות כ-180 יחידות דיור שיעטפו את אזור המגורים הקיים בקיבוץ ממערב, מדרום וממזרח ויצרו רצף של יישוב אחד. אספת הקיבוץ תקצה מעת לעת מספר יחידות להרחבה הקהילתית.
התכנון בנוי על שכונות שכונות, בדומה לאופיו של הקיבוץ - שגם הוא בנוי משכונות. כל שכונה בת עשר יחידות דיור, ובין שכונה לשכונה יש אזורים ירוקים מכל עבריה. ה"רחובות" שבתוך השכונות יהיו רחובות "הולנדיים" (רחובות ללא מוצא), רחובות משולבים במדרכה, כך שהכביש והמדרכה – חד הם, וניתן יהיה להסתובב חופשי וגם לנסוע.
עם אכלוס כל השכונה ייבנו בה 14 שכונות כאלה, כל אחת בת 10 מגרשים. הכוונה להגיע בסך-הכול לכ-180 יחידות דיור.
הבתים יתוכננו כבתים פרטיים על מגרשים של 500 מ"ר. גודל הבית ייקבע בכפוף להחלטות ממ"י וטירת צבי התקפות באותו מועד (נכון להיום 160 מ"ר ליחידה).
"הקפדנו על כמה נושאים", מסביר אבשלום, "על שמירת אופי כפרי ודומה ליישוב המקורי, על יצירת מעטפת אחידה העוטפת את מחנה הקיבוץ מכל עבריו כך שבתי המשתכנים יהיו במרחק הליכה סביר אל מרכז הקיבוץ ובעיקר אל בית הכנסת, המהווה את הלב הפועם של החיים הקהילתיים-דתיים בטירת צבי. ובהקשר זה, ההרחבה היא דתית, ומתקבלים אליה רק אנשים שעונים לקריטריונים של מי שיכולים לחיות בקהילה דתית פלורליסטית, להשתלב בה ולתרום לה. דבר נוסף הינו אופי הבנייה. אמנם הבנייה היא בשיטת 'בנה-ביתך', אך על-מנת לשמור על אופי אחיד הגענו להסכמות עם המתיישבים שייבנו בתים בעלי קווי מתאר דומים".
גם המעמד המשפטי מוסכם וברור לכל הבאים להרחבה. עומדת לקום אגודה שיתופית קהילתית, שבה יהיו חברים כל חברי הקיבוץ וכל המתיישבים בהרחבה הקהילתית. לאגודה נוסח תקנון שאושר באספת טירת צבי ושמבטיח את מתן השירותים המוניציפליים של היישוב כולו. לאגודה יהיה ועד שינהל אותה במשותף עם חברי הקיבוץ.
כמו כן, הוקמה ועדת קבלה לאגודה הקהילתית שיש בה גם תושב הבונה את ביתו בהרחבה. ועדת הקבלה נעזרת בכל הכלים המקצועיים המקובלים (מכוני מיון וכולי), והיא פועלת באופן מקצועי ודיסקרטי תוך אפשרויות לשיקול דעת נרחב בקבלת המשתכנים החדשים.

שיווק
המבחן הגדול של ההרחבה הוא קצב אכלוסה. למעשה, רק עתה הוחל בשיווק רשמי של 40 המגרשים הראשונים של ההרחבה. יש הטוענים שדינמיקת האכלוס מתעצמת ונעשית מואצת עם התחלת הבנייה, וזהו השיווק הטוב ביותר.
הכול מבינים שככל שהשכונה תתאכלס מהר יותר, יחושו בטירת צבי את התמורה הדמוגרפית שכה מייחלים לה. אולי משום כך החליטו לא לחכות עד האכלוס של קבוצת המייסדים ולעשות מאמץ לשווק את ההרחבה כבר כעת...
לשם כך הוכן אוגדן המכיל את כל המידע לו זקוקים האנשים המבקשים להקים את ביתם בטירת צבי: אופיו של היישוב (כולל היסטוריה של הקיבוץ), מפת ההרחבה, פירוט מערכת השירותים ומפת מגרשים.
"טירת צבי בונה את השכונה ללא כוונות רווח", אומר אבשלום, "הרווח היחידי שאנו זוקפים בעקבות ההרחבה – הוא העצמת הקהילה, הרחבת היישוב ויצירת אוכלוסייה מגוונת ורב-דורית".

(במסגרת קטנה)
בעזרת השם
למתעניינים במחירים: עלות מוערכת של בית בן 120-130 מ"ר בתוך חצי דונם יעלה כ-700,000-750,000 ש"ח.
"נופי הטירה" הוא שם השכונה. "הטירה" מסמלת את מרכז המותג של הקיבוץ, זהו גם מותג שיווקי, וה"נופים" – סמל לכפריות ונוף יפה של עמק המעיינות אשר שלושה מהם נובעים באדמת היישוב בית שאן.
- - -











חסר רכיב