תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מי בבית

23/02/2009
עמודים שבט (730) 4
מי בבית?
מבט ראשון על תוצאות הבחירות לכנסת ה-18
נחמיה רפל

בבוקר שלאחר הבחירות מאריכים הפרשנים במאמרים ובכתבות
ואנחנו מתבקשים על ידי עורכת "עמודים" ללוות את התוצאות
במילים אחדות שיזרקו אור על תנועתנו ועולמנו

התחושה הראשונית היא של אכזבה. כשלון מהלכי איחוד הציונות הדתית, שבהם היינו לא רק מעורבים אלא גם שחקנים ראשיים, הביא לתוצאות עגומות בקלפי: לעומת 9 חברי כנסת במפלגה המאוחדת "המפד"ל – האיחוד הלאומי", יש לנו כעת רק 7, וגם הם מפוצלים בשתי מפלגות. כולנו הפסדנו; אנשי "הבית היהודי" ואנשי "האיחוד הלאומי" יודעים היטב שהינם רחוקים מהפוטנציאל האלקטוראלי שלהם.
למחרת הבחירות הקודמות הצטערנו מאוד ששאול יהלום – שהיה חבר כנסת מצטיין – לא נבחר לכנסת ה-17, וכעת אנחנו מסתכלים בדאגה שמא ניסן סלומיאנסקי – שהישגיו בכנסת ידועים ומוערכים – לא יכהן בכנסת ה-18. לשני חברי הכנסת החדשים ב"בית היהודי", ולשני חברי הכנסת החדשים במפלגת "האיחוד הלאומי" יהיה קשה מאוד להיכנס בנעלי קודמיהם ולהגיע בזמן קצר למומחיות הנדרשת כדי להצליח בזירה הפוליטית. מהזווית האינטרסנטית, ראוי להוסיף מבט גם על הצד השמאלי של המפה הפוליטית: ירידת כוחן של מר"צ ו"העבודה" תצמצם את מספר חברי הכנסת בלובי החקלאי, המשמעותי ביותר עבור ההתיישבות והפריפריה, ולכולנו תחסר עבודתו המצויינת של אבו וילן.

ממשיכים הלאה
התחושה השנייה היא שיש להתחיל היום בהיערכות לבחירות לכנסת ה-19. גם אם הכנסת תמלא את ימיה, וגם אם הבחירות הבאות תהיינה רק בעוד 4 שנים, אנחנו חייבים לחשוב יחדיו כיצד לתת בעתיד ביטוי פוליטי לציבור שלנו. לְדעת הכל, הפיצול הוא בעוכרינו, וגם אם עדיין לא נמצאה הנוסחה המאחדת יש לחתור להשיגה.
שוב עולה מכיוונים שונים, וביתר שאת, הקריאה לערוך שינוי משמעותי בשיטת המימשל במדינת ישראל. מול האתגרים בפניהם ניצבת מדינת ישראל צריך שלטון יציב, שאיננו מצליחים להשיגו בשיטת הבחירות הקיימת. ציבור סקטוריאלי כמותנו צריך לחשוב כיצד ישפיע שינוי כזה על יכולתו להגיע בעתיד לייצוג אמיתי של דעותיו וצרכיו, ויש יסוד לסברה שתם עידן המפלגות הקטנות וגם במדינת ישראל יתנהלו החיים הפוליטיים על ידי שתי מפלגות גדולות, שייצגו את שני הגושים הגדולים: הימין והשמאל.

מִספרים מְסַפרים
בתוך יישובי תנועת הקיבוץ הדתי, נתוני הפתיחה של הבחירות הנוכחיות שונים מאוד מאלה שהיו נכונים בבחירות לכנסת הקודמת; ישנו גידול ניכר באוכלוסייה, ואם לפני כשלוש שנים נספרו בתום יום הבחירות 4,949 קולות כשרים, הפעם הגענו ל-5,810. הגידול נובע כמובן מהצטרפות המושבים השיתופיים, מההרחבות הקהילתיות, וממפוני גוש-קטיף החיים עמנו ובצמוד אלינו. למשל, בקלפי בעין-צורים נמנו בסוף יום אתמול 585 קולות כשרים, ואילו בבחירות הקודמות היו שם רק 284 קולות כשרים. בראש צורים ישנו ביטוי לגידול המשמעותי של ההרחבה הקהילתית; מ-192 קולות כשרים בבחירות הקודמות, עלינו ל-263. וכן ביישובים נוספים.
הטבלה המצורפת מאפשרת לכל אחד למקד את מבטו בנתון המעניין אותו, ואנחנו נַפְנֶה את תשומת הלב לתוצאה הכוללת: כ-58% מהקולות ביישובינו ניתנו ל"בית היהודי" + "האיחוד הלאומי", כאשר המצביעים ל"איחוד הלאומי" מהווים כרבע מקולות אלה, ולמפלגת "הבית היהודי" הצביעו כ- 75%. לליכוד ניתנו 1,211 קולות, המהווים כ- 21% מסך הקולות הכשרים שנספרו בקיבוצינו. האם האחרונים מסמנים את הדרך להצבעות עתידיות, כאשר לא תהיינה מפלגות אידיאולוגיות קטנות אלא גושי ימין-שמאל גדולים? לא ניתנה לנו הנבואה, אבל הונח בפנינו האתגר, ואנחנו נפשיל שרוולים – ונעבוד!


חסר רכיב