נכתב ע"י מערכת הקיבוץ הדתי דצמבר 2025
שילוב איכותי נשען על שיתוף פעולה הדוק בין צוותי החינוך, ההורים והמערכות הקהילתיות.
בצלאל מכובדי,
עם הגעת חוק ההסדרים לדיון בממשלה ובכללו הרפורמה המבנית במשק החלב המובלת על ידך, אנו שבים וקוראים לך להשעות את המהלך, ולו לזמן קצר, לטובת בחינה משותפת עם כל הגורמים בענף לגיבוש דרכי הפעולה שיביאו את התועלות הראויות אשר אתה מבקש מבלי לאבד ערכי ציונות החשובים לכולנו.
פנייתנו אליך היא אך ורק בשם חקלאי ורפתני, משקי הקיבוץ הדתי-אנשי הציונות הדתית, אשר כ- 70% מהכנסתם המצרפית היא מפעילות חקלאית. במרבית משקי התנועה פועלות רפתות חלב אשר יחדיו מייצרות כ- 120 מיליון ליטר בשנה. שנים רבות אנו מלינים על ההגמוניה של המונופולים ורשתות השיווק אשר מתווכחים את התוצרת של כלל המרחב החקלאי לאזרחי ישראל, תוך גזירת קופון מאוד מאוד לא מידתי. כך היה ביוזמת הרפורמה של השר פורר בממשלה הקודמת ובכללה השמדת גידול השום בישראל, כך היה ברפורמת דגי בריכות הדגים ב- 2016 וכך בכל תחום בו המוצר הסופי לאזרח מן השורה אינו בר תחרות מול המקבילים לו במדינות אחרות, מדינות בהן מותר השימוש בחומרי הדברה האסורים בישראל (מתיל ברומיד, למשל), אין פיקוח על איכות מי ההשקיה כפי שקיים בישראל ועוד כהנה וכהנה פערים ביחס לדרישות מהמגדלים המקומיים.
הדפוס הוא תמיד אותו דפוס. בתחילה יש ירידה מסוימת במחירים לצרכן, דבר המצדיק לכאורה את ההסתמכות על יבוא. במקביל היצור המקומי דועך עד שובק לחלוטין ואז המחירים צומחים חזרה. הנה למשל, מחירי החמאה בשוק העולמי אשר צנחו בשנה האחרונה ב- 50%. האם מישהו הרגיש את ירידת המחירים הזו בארץ?? בודאי שכן – היבואנים שהן ע"פ רוב רשתות המזון, אבל אזרחי ישראל ממשיכים לשלם מחירים גבוהים יותר מאלו שהיו כאן טרום הרפורמה.
משק החלב בישראל עבר ב-20 השנים האחרונות התייעלות חסרת תקדים וחסרת השוואה. 60% מהרפתות שפעלו בישראל עד 2020 - נסגרו. ממוצע תנובת הפרה עלה בתקופה הזו ביותר מ- 20% והוא הגבוה בעולם (מעל 12 א' ליטר לפרה). מועצת החלב, שהינה גוף סטטוטורי ממשלתי, פועלת ע"פ חוקים ותקנות שנועדו להסדיר את ענף החלב בישראל, תכנון שמבטיח יצור של כל החלב הנדרש לצריכה השנתית ותמיד עם רזרבה של מספר אחוזים. משק משוכלל ומסובך שכזה העומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בעולם, מחייב תכנון וראיה רחבה ובשל כך חשיבותה של המועצה, המהווה זירת תיאום של כל הגורמים בענף כולל ממשלת ישראל, שנציגה הוא העומד בראש המועצה.
ממשלות ישראל לדורותיהן נמנעו מלבחון את כל שרשרת הערך, מיצור ועד מכירה, ובעיקר התעלמו מהמקטע השיווקי אשר גורף אליו עשרות ומאות אחוזי רווח, בעוד שפעמים רבות החקלאים מוכרים את תוצרתם כמעט במחיר עלות. תכנית משרד החקלאות שפורסמה לאחרונה ושמה לה למטרה להביא את אשר אתה מבקש מבלי לפגוע בערכי התיישבות וחקלאות, קוראת בין השאר ולראשונה להעז ולהגביל את הכוח הבלתי מרוסן של המונופולים – המחלבות הגדולות, אשר בשונה מהרושם שעולה מההצהרות משרד האוצר, אין לנו נחלה בהם ואין אנו יכולים, גם אם נרצה, להשפיע על פעילותן.
בצלאל, יש כאן הזדמנות לעשיית צדק ובה בעת להביא בשורה לחברה הישראלית. תן בבקשה הזדמנות. צא מסד הזמנים הלחוץ של חוק ההסדרים, נשב כולם ונפעל יחד לטובת אזרחי ישראל. זה תמיד נכון ורצוי, על אחת כמה וכמה בעת הזו.
ברגשי כבוד והערכה,
ניצן אבירן
ראש אגף כלכלה
תנועת הקיבוץ הדתי
חברי וחברותי היקרים/ות,
אני עומדת לפניכם עם השלמת תקופה של ארבע שנות שליחות כמזכ"לית התנועה ומבקשת את
אמונכם לקבלת שליחות לארבע שנים נוספות, עד ספטמבר ,2029 אלול תשפ"ט ב"ה. בדברי הבאים אציג את שעשינו בתנועה בשנים האחרונות, את מצבה הנוכחי כפי שאני רואה אותו, את האתגרים העומדים לפנינו ואת החזון המאתגר אך האפשרי ב"ה בעיני.
תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועת ההתיישבות של עשרים ושלושה קיבוצים ומושבים-שיתופיים דתיים
בהם חיים כ 20,000 נפש, ברית קהילות נושאות בשורה. רעיונית זוהי תנועה ציונות דתית מאזנת
המחברת בין ערכי התורה והעבודה, המקיימת ערבות הדדית בקהילותיה, המכוונת למשימתיות
מעגלי הקודש, ושואפת לחבר בין חלקי החברה הישראלית והעם היהודי. תנועה שביסודה החיבור בין האומה והאנושיות.
מטרתנו הארגונית: השאת ערך ייחודי לקהילות ומשקי התנועה ולחבריה
אנו עושים זאת באמצעות
המזכירות הפעילה של התנועה המונה כשמונה פעילים ההנהלה הרחבה (חדשה) ובה נציג/ה מכל ישוב בתנועה
מועצה שתתכנס ב"ה! מידי שנה, ובה כשמונים נציגים/ות מכל הישובים מוסדות חינוך ורוח הנושאים את רוח התנועה ומחנכים דור עתיד בדרכה
שורשי הסיפור שלנו הם מורשת ההתיישבות הקיבוצית הדתית: מימי ההכשרות בסלבקוב (פולין)
ורוגדס (גרמניה ופתח תקווה) והעלייה לעמק בית שאן, ולהרי עציון ומרחבי הנגב, דרך עמידת הגבורה במלחמת העצמאות, הקימה מחדש והבניין בשנות החמישים ועד המאה העשרים ואחת. אנשים ונשים הפועלים לחברה מתוקנת המשלבת תורה ועבודה, התיישבות, קהילות של ערבות הדדית, חקלאות, ביטחון המדינה ותיקון עולם.
תנועתנו קיבלה משמעות ייחודית במלחמה הקשה והארוכה שבע"ה נקווה שתסתיים בימים אלה
בהשבת כל החטופים החללים לקבורה.
אי אפשר שלא לציין כאן את עמידתם של אנשי עלומים וסעד בנגב המערבי, ושיבתם לאדמתם "עד התלם האחרון."
התנועה שלנו היא חלק מציבור שמחזיק במחוייבות לשירות הצבאי בסדיר, קבע ומילואים, גם לנשים. המחיר הכבד שהמלחמה גבתה ועודנה גובה, הוא גם הסיפור שלנו. ערך הערבות ההדדית הקהילתית שהוא דרך חיים בקהילותינו, הוא דגל שהתנוסס בשנתיים האחרונות בכל פינה ובכל חלק בעם ישראל וזה כשלעצמו מעורר גאוה ומרגש בהחלט. יש לנו אחריות חברתית של הושטת היד לחיבורים ושיח ממתן בחברה הישראלית, והאחריות הזו רלוונטית יותר מאי פעם ומביאים בשורה לה זקוקה החברה הישראלית כעת. היינו ועודנו שותפים לכל יוזמה שזו המשימה שלה.
כבר אינם המקום היחיד בו לומד רוב הנוער מקיבוצי התנועה ואינם בבעלות של הקיבוצים.
בטחון, והשינויים בקהילות שלנו הובילו לכך שבחלק מקיבוצי ויישובי התנועה אין מערכת חינוך בלתי פורמאלית קיבוצית.
השונים, לא תמיד בהצלחה. איבדנו את אחד מהם לפני שנה ובהחלט יתכן שעוד
יישובים ממעמד זה יבקשו לפרוש מהתנועה אם לא נצליח במשימת החיבור.
למרות האמור לעיל, אין לי ספק שכגוף קטן אנו עושים המון. ואני זוכה בתוקף תפקידי לשמוע על כך מכל מי שנמצא איתנו בקשר. רבים עומדים נפעמים מול קשת העשייה בתנועה, ואני בהחלט גאה על שותפי חברי המזכ"פ העמלים על כך יום ולילה.
כהונתי החלה בעת היציאה מהקורונה ובעיצומה פרצה המלחמה. היו אלה שני אירועים ששינו את פני החברה כולה וגם את פני התנועה וחבריה עד מאד. בשנים הללו התנסינו בעל כרחנו בלא מעט עבודה מרחוק, ואותגרנו בתהליך החזרה לפעילות פנים אל פנים. מקומו הפיזי של בית התנועה השתנה, לטובה! עם המעבר לבארות יצחק. עברנו בשנים המטלטלות הללו שינויים משמעותיים בהרכב המזכ"פ ובגודלה.
הפכנו את המזכירות הפעילה לגוף מקצועי, וצמצמנו את מספר הפעילים.
לאחרונה העברנו את הנהלת החשבונות למיקור חוץ, ומזה שנתיים שויתרנו על תפקיד המזכירה היושבת יום יום במשרד ועל תפקיד גיוס המשאבים. עברנו שינויים בהגדרת משימות המזכ"פ כחלק ממהלך חידוש השליחות. אנו עסוקים בימים אלו בעיצוב תוכניות העבודה שלנו לשנת 2026 מחדש עם צוות שהתייצב ועם נכונות גדולה לעשייה משמעותית.
ממעוף הציפור אנסה לגעת בפעילויות הבולטות שבוצעו בשנים אלה:
בתחילתה הקיטוב החברתי הגיע לשיאים שלא ידענו, ובהמשכה – פרצה המלחמה.
בשנה זו המשכנו לפעול למיתון השסעים ולחיבורים בחברה, אך מהר מאוד עברנו לליווי הנהגות הקיבוצים במלחמה. שמחנו כשהצלחנו ליצור חיבורים בין קהילות, והתרגשנו מהמחוות העקביות של תמיכה חברית ומשמעותית בכל הזירות – מהתגייסות לסיוע בחקלאות ועד שליחת עוגות לשבת. בעת שיבת הנגב המערבי קיימנו את כנס סעד, והיינו שותפים מלאים ביצירת הסכתים המספרים את סיפורה של התנועה בשיתוף מקור ראשון. בשנה הזו הוקמה שלוחת יונתן בקיבוץ סעד.
המשכנו בליווי הקהילות והמשקים בעת מלחמה.
המשכנו להשמיע קול דתי לחיבורים וחיזוק בעת מלחמה ותמכנו ככל שניתן בפעילות לתמיכה בהשבת החטופים
בשנה זו עסקנו בעיצוב מחדש של העבודה עם הקהילות והקיבוצים תוך כדי שינויים פרסונאליים בכוח אדם.
שנת 2025 החלה במועצת עלומים – קראנו לחיבורים בחברה הישראלית והחלטנו על בחינת הקמת בית משותף עם התנועה הקיבוצית, החלטנו לקחת חלק בשיבת הצפון על ידי פתיחת שלוחה נוספת למדרשת עין הנצי"ב - שלוחת קריית שמונה!
פנימה בתוך התנועה עסקנו בהקמת הנהלה חדשה ובסיום תפקידו של המזמו"ר, מוסד וותיק וחשוב. שנת העבודה 2026 לפנינו ותוכניות העבודה ייכתבו בשבועות הקרובים.
יחד עם זאת אי אפשר שלא להזכיר כאן את העבודה השוטפת שנעשית במטה התנועה ובעזרת לווינים רבים וטובים. חברי המזכירות הפעילה, חברי המזמור היוצאת וחברי ההנהלה החדשה, נציגנו במועצה, חברי אגף קהילה, וכל האנשים היקרים שנרתמים לשלל תפקידים – יו"רים, יועצים, צוותים, ועדים מנהלים, ועדות ביקורת ועוד.
בתחום מוסדות החינוך והרוח: אנו פעילים בהנהלות כפרי הנוער: כפר חסידים, נווה עמיאל -
(עמלים על ביסוס השותפות עם רשת דעת) הודיות ותלפיות (שבה נציגנו הוא נחמיה רפל שגם מנהל את ארכיון התנועה בסיוע של צוות מתנדבים דרומי בעיקר מקב' יבנה)
אנו פעילים גם בהנהלות המכינות הקדם צבאיות: צהלי: עין צורים ויבנה (הופרדה מהרצוג,)! יונתן: עלומים וסעד, רוח השדה, את הישיבה במעלה גלבוע, את מדרשת עין הנצי"ב ואת שלוחתה החדשה ק.שמונה, את מדרשת רוני וכמובן שאת מרכז יעקב הרצוג..
ישנם ארגונים נוספים שאנו יושבים בועדים המנהלים שלהם: אלומה (יו"ר העמותה מבשרת נבו,) הנה"א בנ"ע, המרכז לייעוץ ושיקום (בתנועה הקיבוצית) הנהלת דע"ת.
יש לנו צוות דיגיטל ודוברות שעוסק בניהול אתר אינטרנט, דיוור ישיר, פייסבוק, אינסטגרם, ווצאפ יש לנו צוות ל'עמודים' ובהזדמנות זו נאחל הצלחה לעורך החדש שנבחר ממש בימים אלו - ישי אלוני, שיחד עם הדס אחיטוב, וריבה.
לתנועת הקיבוץ הדתי יש ויכול להיות תפקיד חיוני בשנים העומדות הפתח, אך לשם כך היא נדרשת לעמוד באתגרים:
אתגר הרלוונטיות: קיומה של התנועה תלוי בראש ובראשונה בחבריה וחברותיה הקיבוצים ואנשיהם. נחוצה הזדהות רגשית ורעיונית של החברים/ות בלעדיה התנועה תיעלם ותיאלם.
הקיבוצים ויישובי התנועה עוברים שינוי דמוגרפי משמעותי ומבורך, בנוסף לשאלה הפנים קיבוצית ששואל כל קיבוץ כפרט- כיצד לחבר את המצטרפים לשורותיו, בין אם בנים ובנות ממשיכים ובין אם אוכלוסיה חדשה לחלוטין, אנו שואלים כתנועה: כיצד לחבר את הדור הצעיר והמצטרפים לקיבוצים לרעיון ולדרך? – אם לא נחברם האם יתגייסו למשימות משותפות? האם יישארו קיבוציים ודתיים לטווח ארוך? האם תתקיים התנועה לטווח ארוך? זה תלוי בנו! וזהו אתגר גדול. מעבר לקיום מפגשים ובעיקר שבתות לדור הצעיר ולדור הביניים, אין לי ספק שאחד המפתחות לעמידה במשימת החיבור של הדור הצעיר לתנועה נמצא אצל הדור הצעיר שכמה לערכים ואתגרים, ועל כן נראה לי שעלינו לעסוק בחינוך! אם נדע לדבר בשפתו של הדור, ולחברו להזדהות עם הרעיון והדרך, לתת לו את האפשרות להיות מעורב ומשפיע, ולשים לפניו אתגרי אמת – הוא יהיה כאן כדי לבצעם. יש לנו אתגרים – הקמת
תוכניות מנהיגות, דברור בשפת המאה ה ,21 ועיסוק במשימות עם הפנים החוצה, לעם ישראל. בע"ה נעשה ונצליח.
אתגר הציונות הדתית המאוזנת: קול תורה ועבודה הוא קולנו, והוא נחוץ היום יותר מאי פעם בבניית
וריפוי החברה הישראלית. השמעת קול ציונות דתית מתונה, מחברת! המדברת בשלוש השפות:
"הקודש, האומה והאנושיות" – תורה, עבודה, אוניברסליות! ובת בית בשלושתן לכתחילה. יהדות שהרב יהודה ברנדס קרא לה "דו מוקדית" או "מאוזנת." לעתים קטנים אנחנו בעינינו, אך זו טעות, יש לנו תפקיד. אל לנו לשתוק בעת הזאת, עלינו להיות נוכחים ופעילים בשדה זה.
אנשי ונשות ציבור ממוסדות התנועה, מהנהגות הקיבוצים ובהנהגת התנועה חייבים לקבל חיזוק
ולהשמיע קול. בעת בה קיטוב ודעות קצה הן הזוכות לבמות ציבוריות ודיגיטליות, השמעה עקבית
ושיטתית של דרך תורה ועבודה הוא אתגר שאסור לוותר על ההתמודדות אתו. אסור לנו לאבד את היכולת להשמיעו, גם פנימה בקיבוצים ובציבור הדתי וגם החוצה – לכלל המדינה.
במועצת עלומים החלטנו על חיזוק קשר עם הציונות הדתית, על כך שלא נסתגר פנימה אלא נהיה מעורבים, נקראנו ל בניית קשר משמעותי עם החברה הדתית. זו משימה מובנת מאליה ולכאורה קלה לביצוע, אך נדרשת תשומת לב ותוכנית עבודה סדורה, כדי שלא תמוסס ותאבד.
אתגר המשאבים: ניהול טוב הוא תמיד גם שאלה של הקצאת משאבים. אנו תנועה קטנה בפרישה ארצית מוגבלת בכוח אדם ותקציבים. מהו המינימום הנדרש שבפחות ממנו לא נוכל לקיים פעילות?
להבנתי הגענו אליו ואולי אף מתחתיו. לא נוכל להקטין, לייעל ולצמצם יותר! ולכן חשובה הגדרת
משימות מדוייקת. משימות החברה הישראלית רבות אנו חייבים למקד – מהי המשימה שנוכחותנו בה תהיה המשמעותית ביותר עבור המשימה עצמה, עבור עם ישראל ועבורנו כתנועה?
בשורת הקהילות המכילות, קהילות בהן לכל אחד ואחת יש מקום בלב הפועם שלהן, במרכז "שטח המחנה" הוא בעיני משימה מסוג זה. משימות כמו הבתים לחיים בקהילה שיתרחבו לדרך חיים לישובים רבים נוספים היא כזו. גם משימות קליטת עלייה קהילתית יכולה להיות כזו.
אתגר בניית החיבור לתנועה הקיבוצית: במועצת עלומים החלטנו על בחינת בית משותף עם
התנועה הקיבוצית. המוטיבציה העמוקה למהלך הזה הייתה ועודנה הרצון להוכיח במעשה כי המאחד
רב מהמפלג, ואפשר לבנות יחד תיקון. החיבור בין התנועות הקיבוציות, בניית הבית המשותף היא
המקום בו אנו יכולים באופן הייחודי רק לנו, לבטא את רעיון החיבור. האתגר הוא עצום:
כיצד לבנות בית משותף בלי להיבלע ובלי לאבד זהות?
הנתיב הקל ביותר להתכנס פנימה למחנאות ולומר אי אפשר! קשה יותר להגשים לתוך המציאות מתווה המוכיח אחרת. בידינו הדבר. בימים שיבואו נדרשת הובלת קבלת החלטות מושכלת ומתווה אפשרי לחיבור ברמה אירגונית המביאה בכנפיה חידוש. המפתח לפתרון אתגר זה בעיני הוא בנייה של משהו
חדש יחד, לא איחוד או מיזוג תנועות קיימות אלא יצירה חדשה משותפת – "תנועת על" - תנועה
קיבוצית ישראלית בה יוגשמו החלומות המשותפים, בלי סגירה או ביטול של תנועתנו. מקום בו נוכל לקדם משימות משותפות בהתיישבות ובחברה הישראלית.
החזרה להתיישבות - הקמת קיבוץ משותף לשתי התנועות היא אתגר מהמעלה הראשונה, ובנייה
משותפת של קיבוץ בבקעת ערד הוא חלום ראוי אך בר השגה שאנו שותפים לו מזה זמן ומקווים
ומתפללים שנצליח בו והוא יהווה בסיס להמשך. במהלך של החיבור בין התנועות אחד היעדים שאני רואה בו חשיבות גדולה הוא לאתר משימה חברתית משותפת, משימה שאותה נוכל לבצע יחדיו, בה השותפות והשוני בינינו יביאו הרבה עושר וחוזק.
אסיים בדברי תודה לשותפי לחשיבה ולעשייה והנושאים בנטל יום יום התנועה: ניצן, צדוק, דובי, ריבה, אפרת, גיל, אתי, ותהילה (בחופשת לידה)
למנהלי וראשי מוסדות הרוח,
תודה לחברי המזמו"ר על הדרך הארוכה
ולחברי ההנהלה שעמסו את האחריות מכאן ואילך תודה שותפים ושותפות.
שרה עברון
תודה גדולה לכל מי שלקחו חלק בדרך הארוכה והיפה הזו, וברכה חמה לממשיכים.
השבוע התקיים טקס פתיחת שנת הפעילות של גרעיני צבר – אירוע מרגש, מושקע ומלא תקווה.
החבר'ה מצטרפים ל־10 גרעינים: 6 בקיבוצים ו־4 עירוניים.
.
מאז, הענקנו את השי התנועתי ליותר מ־500 זוגות(!), כולל 36 זוגות "דו״צ" – ששני בני הזוג בני התנועה. קיבוץ מירב שבר שיאים עם לא פחות מ־60 משתתפים, וגם במשקים רבים נוספים נרשמת תנועה ערה לעבר מדרגות הרבנות 
.
המשובים מרגשים: "שיחה טובה, למדנו המון, הזדמנות שלא מובנת מאליה". חלק מהמשתתפים אפילו משכנעים את חבריהם לא לוותר על ההזדמנות. כל העשייה הזו מתבצעת בהתנדבות מלאה – מנאמני התוכנית ביישובים ועד עשרות המנחים. זו הזדמנות לומר תודה גדולה ולהמשיך לעודד זוגות צעירים לקחת איתם את "צידה לדרך" 
.
בשבוע שחלף נפגשו בבארות יצחק פורום מנהלי קהילה בתנועה.
חבורה איכותית מלוכדת ומחויבת של אנשי ונשות מקצוע שנושאים בנטל של עשייה משמעותית בישובי התנועה.
במפגש הפעם דיברו והעמיקו בנושא חשוב של בניית עתודה מנהיגותית בקיבוצי התנועה.
בניית דור העתיד של הנהגות הישובים.
היה מעניין.
לתנועת הקיבוץ הדתי דרוש/ה ממלא/ת מקום לאגף קהילה וחברה עבור ליווי תהליכים קהילתיים ותחום הצמיחה הדמוגרפית
הזדמנות להצטרף לצוות אגף קהילה בתנועה ולסייע בהובלה וליווי של יישובי התנועה בתהליכי פיתוח קהילתי!
ליווי תהליכים קהילתיים ביישובי התנועה.
ייעוד ומשימות מרכזיות בתחום הצמיחה הדמוגרפית: ליווי ותמיכה של תהליכי צמיחה דמוגרפית ביישובי התנועה. תחומי אחריות עיקריים:
ü יכולת ליזום ולהוביל תהליכים משלב איתור הצורך ועד ליישום.
ü ניסיון מקצועי משמעותי בעולמות התוכן של אגף קהילה וחברה.
ü גישה קהילתית ותהליכית.
ü ניסיון ניהולי/מנהיגותי קודם - יתרון.
ü יחסי אנוש מעולים ותקשורת בין אישית ברמה גבוהה.
ü יכולת גבוהה ליצירת קשרים, הנעה של שותפויות ועבודת צוות.
ü גמישות בשעות עבודה וזמינות לעבודה בפריסה ארצית.
ü היכרות ומגורים באחד מיישובי תנועת הקיבוץ הדתי – יתרון.
פרטים נוספים:
מועמדים המעוניינים בתפקיד מוזמנים לשלוח קורות חיים לkehila@kdati.org.il-
אתמול התקיים פורום סיכום שנה למנהלי החינוך בקיבוץ הדתי – הזדמנות חשובה להוקיר ולהעריך את העשייה המשמעותית והבלתי פוסקת שלהם לאורך השנה כולה, למען הילדים והקהילות שלנו.
קול קורא להשתתפות ב"מיזמתון זרעים" – תחרות היזמים לחדשנות טכנולוגית מהקיבוץ
במיזמתונים הקודמים זכו מספר מיזמים שהפכו לחברות שהחלו למכור ו/או גייסו השקעה ו/או קיבלו מענקי פיתוח מרשות החדשנות.
יש לכם/ן רעיון טכנולוגי עם פוטנציאל לפרוץ דרך?
אם אחד או אחת מהמייסדים/ות הוא/היא קיבוצניק/ית – זה הזמן להצמיח את הרעיון שלכם למיזם טכנולוגי בר קיימא כלכלי שיחולל שינוי!
זכיתם? מה תקבלו?
✅ תוכנית האצה עסקית טכנולוגית לתקופה של 6 חודשים.
✅ מלגה 30,000 ₪ למיזמים שיתקבלו למאיץ
✅ ליווי אישי ממנטורים/ות מובילים מהתעשייה
✅ חיבורים יקרי ערך לגורמי מפתח בתעשייה הקיבוצית.
✅ חבר/ה בקהילת זרעים
✅ מפגשי העשרה עם יזמים/ות מצליחים/ות
✅ חיבור לחממות ,מרכזי מחקר ,מרכזי חדשנות ויצירת עבודה מקומית עבור היזם .
מי יכול/ה להגיש?
🔹 קיבוצניקים יזמים טכנולוגיים .
🔹 רעיון מגובש MVP/
🔹 מיזם עם תרומה פוטנציאלית לקיבוצים או לתעשייה הקיבוצית
🔹 זמינות להשתתף ב"מיזמתון" – יומיים של האקתון יזמים ב־26-27.6 בגבעת חביבה
🔹 התחייבות להשתתפות הזוכה בתוכנית הליווי העסקי של מאיץ "זרעים" –לפחות 46 שעות חודשיות לאורך 6 חודשים
הגשת מועמדות עד לתאריך: 30.5.25 בקישור הזה https://forms.monday.com/forms/fed1e23e872a455060fe87f90d56c15c?r=use1
📧 לפרטים נוספים zeraim@tkz.co.il
להתקשרות: איילה חדד - 052-7455331
השבוע התקיים,בהובלת ניצן אבירן, מנהל אגף כלכלה בתנועה זום תנועתי בנושא פוליסת ביטוח הבריאות התנועתית החדשה שתכנס לתוקף בתחילת החודש הבא.
בזום השתתפו למעלה מ-240 חברים וחברות מכל יישובי התנועה. מטרת המפגש הייתה לתת הזדמנות לשאול שאלות בנוגע לפוליסה מנקודת המבט של הפרט. בימים אלו ממש אנו שולחים לכל רכזי הבריאות, ובאמצעותם לכל חברי הקיבוצים והמושבים השיתופיים, שלושה קבצים:
1) חוברת הפוליסה המלאה.
2) תקציר שמציג את עיקרי הדברים.
3) קובץ של שאלות ותשובות אופייניות שאנחנו מקבלים מהאנשים בהקשר לפוליסה.
שלושת הקבצים הללו נותנים תמונה מלאה לגבי כל מה שקשור לפוליסה החדשה.
נקודה משמעותית שהודגשה במפגש הייתה שהפוליסה מיועדת לחברי הקיבוצים, המושבים, תושבים, שוכרים... וכן דור ב' שלא בהכרח גרים כבר ביישובי התנועה (ילדים, נכדים...)
סך הכל היום יש כ-10,000 מוטבים לפוליסה.
אנחנו מזמינים אתכם להתעניין בפרטי הפוליסה אצל רכזי הבריאות בישובכם.
השנה מצטרפים לדרך 350 עולים חדשים, שיחד מתחילים את תוכנית צבר – תוכנית שמלווה כבר 34 שנים אלפי חיילים בודדים. זוהי תוכנית ייחודית בהובלת תנועת הצופים, התנועה הקיבוצית, הסוכנות היהודית ומשרד הביטחון, הכוללת שלושה חודשי הכנה לפני הגיוס: לימוד עברית, גיבוש הגרעין, התאקלמות בארץ ומיונים לצבא.
