תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מגדל עדר

27/12/2006
עמודים טבת תשס"ז (709)3
מגדל עדר
80 שנה להתיישבות בגוש עציון

החודש לפני 80 שנה, בכ"ח בטבת תרפ"ז
עלו על הקרקע ראשוני המתיישבים של 'מגדל עדר'
שנתיים וחצי לאחר מכן, בפרעות תרפ"ט, נאלצו לנטוש את היישוב


השנה חוגג קיבוץ כפר עציון 40 שנה להקמתו המחודשת לאחר שחרור גוש עציון. למתיישבי כפר עציון קדמו חלוצים אשר הקימו 40 שנה לפני כן את היישוב "מגדל עדר" בגוש עציון.
שמו של היישוב נקבע על פי הפסוק מבראשית: "וַיִּסַּע יִשְרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה למִגְדַּל-עֵדֶר" (בראשית ל"ה כ'). קיבוץ מגדל עוז שהוקם 50 שנה לאחר הקמת מגדל עדר, מזכיר בשמו את היישוב מגדל עדר, כמו גם את מגדל עדר המקראית.
סיפור מופלא הוא סיפורם של מקימי היישוב מגדל עדר – יהודים יראי שמיים אשר ביקשו לשלב קיום מצוות יישוב ארץ ישראל וגאולת אדמתה במקום בו, כך האמינו, עתיד להתגלות המלך המשיח באחרית הימים, על פי תרגום יונתן לפסוק מבראשית. ראשון לחזון היה יצחק גרינוולד, תלמיד חכם יליד פולין אשר הקים את חברת "זכרון דוד" שעסקה ברכישת אדמות באזור גוש עציון (בימים בהם טרם נקרא כך). אליו, חבר איש המעש וההתיישבות יעקב רוזנבלום, שעל כרטיס הביקור שלו מופיע התואר: "מנהל המושבה מגדל עדר על דרך ירושלים – חברון". יעקב רוזנבלום ומשפחתו היו מראשוני המתיישבים במגדל עדר ומאחרוני הנוטשים אותו.
יצחק גרינוולד גייס מתיישבים מבני ירושלים, אשכנזים חרדים, וכן יהודים שעלו לא מכבר מתימן והתגוררו ברחוב בלפור בתל אביב.

לא רבים המקורות המתעדים את קורות היישוב מגדל עדר. יוחנן בן יעקב, חבר קיבוץ כפר עציון, חקר ובדק ואף הצליח לגבות עדויות ממרואיינים שזכרונם כבר לא היה כתמול שלשום, אבל את הפרשייה הם זכרו היטב!

בכ"ח בטבת תרפ"ז (2.1.1927) החלה העלייה לקרקע של היישוב 'מגדל עדר'. שלושה שבועות לאחר מכן, אנו מוצאים דיווח ב'העולם', המספר: "... יצאו כבר להתיישב על הקרקע חמש עשרה משפחות. הובאו כבר שלושה צריפים ויקימו עוד אחדים... משפחות המתיישבים התחילו לפי שעה לנטוע כעשרים אלף גפנים, זיתים ועצי פרי אחרים. מספר חברי האגודה (זכרון דוד) לערך מאה וחמישים. כל אחד התחייב ליקח חמישה דונאם. ויש כאלו שלקחו עשרה, חמישה עשר, עשרים... האגודה קראה למושבה בשם 'מגדל-עדר'. זקני חברון מסרו לחברי האגודה 'זכרון דוד' שקבלה בידם מקדמונים שאדמתם היא במקום העיר מגדל-עדר..."

תנאי החיים במקום היו קשים, המתיישבים סבלו ממצוקת מים, מחסור בקרקע חקלאית, ואף מהתנכלות המוסדות המיישבים – שעמדו מנגד בשל העובדה שהיישוב קם כהתיישבות פרטית. ויותר מכל הקשתה עליהם סופת השלגים הגדולה של חורף תרפ"ז. על אף יחסי השכנות הטובים עם השכנים הערבים מהכפר בית-אומר, אשר פעמיים הצילו את מתיישבי מגדל עדר ממוות - במצור השלג הכבד שארך 40 יום, ובערב שבת בה התחולל הטבח בחברון, גזרו פרעות תרפ"ט את גורל היישוב הקטן. בי"ז באב תרפ"ט, עם פרוץ המאורעות, ניטש היישוב. סופו של סיפור, נמכרו אדמות מגדל עדר לידי שמואל צבי הולצמן אשר ייסד את חברת "אל ההר" ואשר העניק את שמו לאזור כולו (הולצמן = איש העץ = עציון).




חסר רכיב