לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת (שמות פרק כג ,ב)
אל מי התורה פונה במצווה זו?
לפי פשוטו של מקרא, ניתן להסביר את הפסוק כהוראה לכל יחיד ויחיד מישראל. כל אדם מוזהר, שילך בדרך הטוב ואם הזדמן למקום שיש בו שחיתות, והרבים אינם הולכים בדרך הישר, אל לו להתפתות ולהתנהג כמנהג המקום – 'לא תהיה אחרי רבים לרעות'. וכן, כאשר נקלע למריבה בין מעטים לרבים אסור להטות אחר הרבים, ולהעיד לטובתם כאשר הצדק עם דעת המיעוט – 'לא תענה על ריב לנטות, אחרי רבים להטות'. .(המשך...)