עמודים - ביטאון הקיבוץ הדתי - סיוון-תמוז תשפ"ב

11 סיוון-תמוז תשפ"ב ג. אומר הרב קוק: 'עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין ) דווקא משום 1 בקלותה של התשובה' (אורות התשובה, יד ד שסבור אדם שהתשובה היא דבר גדול וכבד על מידותיו, הוא נמנע ממנה. אם היה יודע את קלותה, אם היה יודע שעל מנת לשוב בתשובה די בהרהור תשובה, ואפילו לאנחה בשברון לב יש ערך לפני ה', ודאי לא היה נמנע ממנה. בדומה לכך לימוד תורה. אנשים נמנעים מלימוד תורה כי הם סבורים שהיא עניין קשה. שנים רבות נמנע רבי עקיבא מלהיכנס לבית מדרש כי אמר לעצמו, מי אני שאצליח ללמוד, ומספר המדרש: 'בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה' (אבות דרבי נתן). רק לאחר שהבין רבי עקיבא את ערכה של טיפת מים קטנה, את ערכו של כל לימוד ולו הקטן והקל הרך ביותר, נפתחה בפניו הדרך לבית המדרש. תלמידו הגדול רשב"י, למרות דרישותיו העצמיות העצומות (כפי שמעיד סיפור המערה הידוע) לימד: 'אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי: אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית – קיים לא ימוש, ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ. ורבא אמר: מצוה לאומרו בפני עמי הארץ' (בבלי, מנחות צט, ע"ב). מצווה לאומרו בפני עם הארץ על מנת שידע כמה קל קיום התורה, כמה קל להיכנס לבית המדרש. ודווקא קלות זו, היא שתקרב אותו תחת כנפי השכינה. אז אולי באמת שווה לעלות על 'הרכבת הקלה' ולהגיע דווקא אִתה לירושלים. , ראש מכינת רוח השדה, הרב איתמר חייקין בארות יצחק על מנת שתלמיד ילמד הוא צריך להבין את המשמעות של הדברים עבורו, עלינו לעמול על מציאת נקודת החיבור אל עולמו הפנימי של הילד, שבלעדיה נתפסים הם אצלו כיגיעה חסרת תכלית. ולהפך, כאשר העניין יהיה משמעותי בעיניו, הוא כבר ירצה מעצמו ללמוד ולהעמיק הרכבת הקלה

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=