רפאל נולד בעיר גיסן (Giessen) שבגרמניה והיה בן יחיד להוריו - לאביו מיכאל שהיה סוחר בדים ולאמו הדוויג שהייתה עקרת-בית. עם עליית הנאצים לשלטון רפאל שלמד בישיבה בפרנקפורט הצטרף לתנועת "בני עקיבא". במשך כחודשיים היה בהכשרה ובשנת 1938 עלה לישראל באונייה 'גלילאה', שהפליגה מטריאסטה שבאיטליה לנמל חיפה. הוריו שנשארו בגרמניה, גורשו למחנה השמדה, שם נספו בסתיו 1942. ברבות השנים רפאל הרבה להביע צערו על שהוריו לא עלו עמו לישראל.
בתקופתו הראשונה בארץ, מגיל 16 ועד כ-18 התחנך רפאל במוסד "אהבה" בקריית ביאליק. משם עבר לירושלים ללימודים ומשם לקריית שמואל ליד חיפה, שם הצטרף לקבוצה שלימים תקים את קיבוץ שלוחות. כשנה לאחר הגיעו לשלוחות הכיר רפאל את טובה. השניים התחתנו, ונולדו להם ארבעת ילדיהם: נועה, מיכאל, אורי וחדווה. בנוסף אימצה משפחת בייפוס שתי ילדות, האחיות שולה ומיה, בנותיהן של קרובי משפחה שנפטרו.
רפאל היה הלולן הראשון בשלוחות. הוותיקים אשר בינינו זוכרים לבטח את המדגרה של רפאל, בה עבד בחריצות ואחריות ובהבנת העתיד הטמון בגידול עופות להטלה. רפאל נבחר לגזבר ומזכיר-חוץ, תפקיד בו פעל באחריות רבה, ובמרבית שנותיו עבד רפאל בהנהלת חשבונות. הוא שלט בכל מכמני המקצוע, ורבים התייעצו בו בכל אשר מצאו לנכון. רבות למדתי ממקצועיותו הרחבה, והכול במאור פנים ובחפץ לב.
רפאל היה איש משפחה למופת. ילדיו, נכדיו וניניו היו כל חייו. זו הייתה משאת נפשו בכל מובן המילה וכל ביקור שלהם גרם לו שמחה רבה.
כאיש עקרונות היה רפאל כעין "מוכיח בשער". אחד מהדברים החשובים ביותר בחייו היה הקיבוץ השיתופי, וכל אשר גרם לסטייה מכך – גרם לו עגמת נפש של ממש.
בשנים האחרונות עקבנו כולנו בדאגה רבה אחר מהלך חייך מהבחינה הבריאותית, דבר אשר גדל והתעצם עת אשתך טובה, שתיבדל לחיי-בריאות טובים, נפלה
אף היא למשכב. אנו מודים לכל המטפלות המסורות שעשו מלאכתן בנאמנות רבה בעת שטיפלו בך.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
משה פורת (מתוך ההספד)
