תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת כי תשא תשס"ז 2007 (41) מאת דני תמרי

11/03/2007



דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי



כ' באדר תשס"ז, 10.03.07

פרשת כי תשא


האמונה צריכה לבוא מהאדם עצמו

מאת דני תמרי, קיבוץ שדה אליהו  


נראה כי אין כמו פרשת "כי תשא" ומעשה העגל, זמן כה קצר אחרי מעמד הר סיני, כדי לחדד בנו את שאלת האמונה בה'.

הפרשנים תוהים על עצם השינוי הדרמטי, אם לא לומר על ההפכפכנות המהירה והקיצונית הזו של עם ישראל. הדור שראה בעיניו את מעמד מתן תורה, וחווה אישית את רצף הניסים לאורך כל מסע הנדודים במדבר; הדור אשר הקדים נעשה לנשמע, לא החזיק מעמד ארבעים יום מאז עלה משה לקבל את הלוחות, וחטא את חטא העגל!

עד כדי כך קשה המעשה, שאומרת לנו הגמרא בסנהדרין: "ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עוון העגל". והביטוי המיידי של משה לחומרת  המעשה: "ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" (ל"ב, י"ט). אותם אבני קודש "מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות" (שם).

אבל מה מבקש משה מהקב"ה? "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" (ל"ג, ט"ז). האמנם זכאי העם הזה, בעת הזאת, להיות מורם מעם?! האם ראוי הוא?

נראה, כי אין זו זכות מיוחדת או יתרון תועלתי. זהו  מעין תנאי ליכולת הקיום של העם הזה.

העם שיצא לא מכבר מתרבות מצרים, עם כל המשמעות שבכך, לא מצליח להתמודד עם התרבות החדשה, עם האמונה באל אחד, והוא נע בין איגרא רמה לבירא עמיקתא.

לאחר תפילת משה "שוב מחרון אפיך והנחם על הרעה לעמך", אומר לו ה': "לך עלה מזה אתה והעם... אל ארץ זבת חלב ודבש" (ל"ג, א'). האם זה סימן לברכה?

נראה שלא כל כך. אומר שם ספורנו: "עלה מזה" – שהוא מקום חורב וצריכים אתם להתפרנס בו על ידי נס שאינכם ראויים לו, "ולך אל ארץ זבת חלב ודבש, שיוכלו להתפרנס שם שלא על ידי נס".

ועוד חמור מכך "כי לא אעלה בקרבך... פן אכלך בדרך" (ל"ג, ג'). ומשה כבר מוכן לוותר על העליה והכניסה לארץ שהיא משאת נפשו: "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה" (ל"ג, ט"ו). אם אנו עם ככל העמים – מוטב אולי להישאר כאן, כי אין לנו סיכוי לשרוד רוחנית. אנחנו זקוקים ל"ונפלינו" לא כהתנשאות, לא כשווים יותר, אלא כהבדלה, כהגדרת זהות, אולי אף כרקע להטלת משימה.

ואם נחזור לרגע אל הרישא של הדברים. מה ניתן ללמוד מההפכפכנות המהירה של אלו שחזו בעצמם במעמד הר סיני וחטאו רגע אחריו, וכן מלוחות הברית – מסמלי הקודש - שברגע חרונו של משה ראויים היו להישבר?!

ראיתי אצל אחד מפרשני תקופתנו שאומר שהאמונה האמיתית באלוקי ישראל איננה יכולה להיות מוקנית מבחוץ. אפילו גילוי השכינה באותו מעמד לא הועיל. והיה אולי משהו מזויף ב"נעשה ונשמע" הזה שלא החזיק מעמד. כלומר, האמונה צריכה לבוא מהאדם עצמו. גם שרשרת הניסים שחווה העם במדבר ונסתיימה באמירה של משה "הן בעודני חי ממרים הייתם עם ה'". ולעומת זאת מלמדת אותנו ההיסטוריה על דורות רבים אחרים שדבקו בתורת ה' ואף מסרו נפשם עליה.

עוד אביא מאותו פרשן, מדבריו של "המשך חכמה" – ר' מאיר שמחה כהן מדווינסק - שהיה בעל השקפת עולם ציונית (אף שלא עלה לארץ). הוא היה ידוע באהבת הבריות ולימוד זכות עליהן, וכך גם פרשנותו נוטה תמיד לסנגר ולראות את החיובי אצל  האנשים.

וכך הוא אומר על שבירת הלוחות בידי משה: "כי התורה והאמונה הם עיקר האמונה הישראלית, וכל הקדושות – ארץ ישראל, ירושלים והמקדש – אינן אלא פרטי וסניפי התורה ונתקדשו בקדושת התורה, ולכן אין חילוק לכל ענייני התורה בין במקום ובין בזמן, והיא שווה בארץ ישראל ובחוץ לארץ... ואל תדמו כי המקדש והמשכן הם עניינים קדושים בעצמם. חלילה, השי"ת שורה בתוך בניו, ואם המה כאדם עברו ברית, הוסרה מהם כל הקדושה והמה ככלי חול, באו פריצים וחיללוה... ויותר מזה: הלוחות, מכתב אלוקים, גם הם אינן קדושים בעצמם, רק בשבילכם, אם אתם מקיימים אותם. וכאשר זינתה כלה בתוך חופתה (זה ביטוי מדרשי חריף, שמציין את מעשה העגל סמוך להר סיני) – המה (הלוחות) נחשבים לנבלי חרש, ואין בהם קדושה מצד עצמם, רק בשבילכם כשאתם שומרים אותם".

"סוף דבר, אין שום עניין קדוש בעולם... רק השי"ת שמו הוא קדוש... כי אין בנברא קדושה בעצם, רק מצד שמירת התורה כפי רצון השי"ת... וכל הקדושות הן מצד  ציווי שציווה הבורא לעבוד אותו".

יהי רצון שכוונותינו ומעשינו יהיו כפי רצון השי"ת.

 

_____________________________________________________________


דני תמרי, חבר קיבוץ שדה אליהו, הינו ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, היא בקעת בית שאן. בעבר שירת כמזכ"ל הקבוץ הדתי וכן כמזכיר ומרכז משק בקיבוצו.



אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה


חסר רכיב