תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת משפטים תשס"ז 2007 (38) מאת יונתן בשיא

18/02/2007



דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי



כ"ט בשבט תשס"ז, 17.02.07

פרשת משפטים


"הלכה עוקרת את המקרא"

מאת יונתן בשיא, קיבוץ שדה אליהו

  


על הקשר שבין פרשת יתרו ההירואית, שבמרכזה מתן תורה, לבין פרשת משפטים האפורה והיום-יומית, עומד רש"י כבר בפסוק הראשון של פרשתנו: "כל מקום שנאמר אלה, פסל את הראשונים. ואלה - מוסיף על הראשונים. מה הראשונים מסיני, אף אלה מהר סיני". אך מייד הוא מוסיף: "ולמה נסמכה פרשת משפטים לפרשת מזבח? לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש". מכאן גזר רש"י גם את יכולתו של בית הדין לפרש את דיני התורה, להרחיב אותם, ובמקרים קיצוניים אפילו לבטל אותם!
המתבונן על התפתחות ההלכה במשך הדורות, חייב להכיר בכך שיש דינים שיישומם רחוק מנתינתם. נביא רק שתי דוגמאות מפרשתנו: "עין תחת עין" היא המפורסמת שבהם. אך יש דוגמא נוספת. לגבי עבד עברי כתוב, "והגישו אל הדלת או אל המזוזה", ואילו ההלכה פוסקת: "אל הדלת ולא אל המזוזה".
ואומר על כך הגאון מווילנה: "לפי פשט הפסוק, גם מזוזה כשרה. אבל הלכה עוקרת את המקרא, וכן ברובה של פרשת משפטים, וכן בכמה פרשיות שבתורה, והיא מגדולת תורתנו שבע"פ, שהיא הלכה למשה מסיני". כלומר לא הדינים עצמם הם הלכה למשה מסיני, אלא עצם הסמכות שנעניק לדיינים ולמורי ההלכה שבכל דור לפסוק הלכה בישראל.
הניסוח הנועז של הגר"א איננו חידוש שלו, והוא מופיע מספר פעמים כבר בתלמוד. הרבה קולמוסים נשברו במשך הדורות על "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך" - אפילו יורו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכו'. קביעת הגדרים של המותר והאסור לשינוי בבית דין שבכל דור הוא מהנושאים המרכזיים שעליה בנויה תשתית הפסיקה. ואולם עלינו לדייק בדבריו של הגר"א: לא מדובר בשינוי של פסיקה קודמת אלא בהלכה עוקרת את המקרא. וזאת בהכללה רחבה, "וזו היא מגדולת תורתנו שבע"פ", שלא רק ניתן, אלא חובה על קהל שומרי התורה בישראל לברר הלכות, לקובען ואף לחדש הלכות. למעשה, מבחינה היסטורית יש להלכה סמכות מכוח עצמה לומר דברים שאינם משתמעים מן הכתובים, ולפעמים אף עומדים בניגוד להם. כך יש מצוות המודחקות מהמציאות (בן סורר ומורה, עיר הנידחת, ואפילו מחיית עמלק), אך יש שממש פועלות כנגד האמור בתורה. בוודאי שהדוגמה הבולטת היא הפרוזבול: למרות האמור "הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור, קרבה שנת השבע", ביטל הלל את שמיטת הכספים, ביטול דה יורה (דה פקטו הוא התבטל מעצמו, שנמנעו העם מלהלוות זה לזה). ובגמרא, בגיטין, נזקקים האמוראים למספר הסברים דחוקים כיצד פעל הלל נגד פסוק מפורש. ואולם הגר"א אומר בפשטות: הלכה עוקרת את המקרא.
עם זאת, ברור שהכרעה הלכתית דורשת סמכות הלכתית ורוב בין פוסקי הדור.  והשאלה המתבקשת היא - האם זה אפשרי? כאשר התעורר הוויכוח בבית המדרש לגבי הלוח העברי, ברור היה שחכמי הדור ישובים באותו החדר, והכרעתם תחייב את כל ישראל באשר הם. ואכן, לאחר שרבי יהושע קיבל את הכרעתו של רבן גמליאל, ידעו כל בית ישראל מתי יחגגו את יום הכיפורים. בינתיים התפזרנו בכל קצוות תבל, ונוצר קושי להכריע בנושאים המחייבים הסכמה, כגון על שינוי נוסף בלוח העברי.
דומה כי בדורנו נוצרה מציאות חדשה: התקשורת מאפשרת קשר ישיר בין מורי ההוראה שבכל אתר ואתר, ובאמצעותה לרכז עמדה אחידה (או למצער, עמדת רוב). אולם כל מי שעיניו בראשו מבין עד כמה הדבר סבוך. מצד אחד, רבנים עוסקים כיום בכל נושא כמעט (אפילו בפוליטיקה...), ומצד שני, קשה מאי פעם להביאם למכנה משותף; למרות שנוצר כבר פער של למעלה משבוע בין "תקופת האביב" בימיו של הלל נשיאה (השלישי, 359 לספירה), ולמרות שליל הסדר יכול לצאת בימינו אפילו ב-25 באפריל,  ספק אם ניתן להגיע להסכמה כללית בין פוסקי הדור על שינוי בלוח. דומה כי הכלל שהלכה עוקרת את המקרא מחייב מצב של קונצנזוס, או דמות מנהיגותית הלכתית דוגמת הרמב"ם, שכולם יישמעו לה, או... להמתין לתיק"ו, לתישבי אשר יתרץ קושיות ובעיות.

_____________________________________________________________

יונתן בשיא הוא חבר קיבוץ שדה אליהו, אל"מ במילואים, היה בעבר מרכז ועדת המשק של הקיבוץ הדתי, מנכ"ל משרד החקלאות, וכן ראש מנהלת סלע במשרד ראש הממשלה.



אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה


חסר רכיב