תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת יתרו תשס"ז 2007 (37) מאת הרב רונן לוביץ

11/02/2007



דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי



כ"ב בשבט תשס"ז, 10.02.07

פרשת יתרו


למה להיות דתי?

מאת הרב רונן לוביץ, ניר עציון

  


התשובה לשאלה שבכותרת, לכאורה, מובנת מאליה: יהודי הבוחר לשמור תורה ומצוות עושה זאת מן הסתם על בסיס האמונה שמשה אמת ותורתו אמת. כל סיבה נוספת מיותרת. ברם, המציאות האנושית אינה כה פשטנית, וכך מכיר כל אחד מאיתנו יהודים מאמינים בני מאמינים שאינם שומרי תורה, ולעומתם ישנם לא מעט אנשים המקיימים במידה זו או אחרת אורח חיים על פי מסורת ישראל, אף שאמונתם רופפת למדי.

בפרשת השבוע אנו פוגשים באדם הראשון שהצטרף מיוזמתו האישית לעם ישראל וקיבל את תורתו. מה הביא את יתרו שחי כל ימיו כמדייני לעזוב את ארצו, מולדתו ובית אביו, ולעשות צעד אמיץ זה? בשאלה זו נחלקו חכמינו ז"ל: "וישמע יתרו כהן מדין - מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, רבי אליעזר המודעי אומר: מתן תורה שמע, רבי אליעזר אומר: קריעת ים סוף שמע ובא" (זבחים קט"ז, א').

ברובד הבסיסי ביותר ניתן להניח שתנאים אלה חלוקים בשאלת העיתוי לבואו של יתרו, נושא שאכן דנו בו חכמים באותה גמרא. אפשרות פשוטה אחרת היא שהם נחלקו בשאלה איזה אירוע מבין השלושה הללו עשה את הרושם הגדול ביותר על אומות העולם, ופרשנות זו יכולה להסתייע בפסוקים השונים שכל אחד מביא לחיזוק עמדתו.

אולם ניתן להציע גם תובנה שונה, לפיה המחלוקת בין התנאים היא בשאלת המניע: מה עשוי לגרום לאדם לעזוב את עמו, לשנות את אורחות חייו ולקבל על עצמו את דת משה וישראל? רבי צדוק הכהן הורה בספרו "רסיסי לילה" שבפעם הראשונה שמוזכרת תופעה מסוימת בתורה, מגלה לנו תורתנו את הנקודה המהותית והשורשית של אותו עניין. יתכן, אפוא, שחכמינו בדרשותיהם הללו באו לעמוד על הגורם המהותי והמרכזי שעשוי להביא אדם לקבלת עול תורה ומצוות.

בעיני רבי אלעזר המודעי גורם זה חייב להיות מתן תורה, האמונה הצרופה והיסוד הרוחני-דתי, הם המניע הרציני היחיד שבא בחשבון. אמנם סיפור מתן תורה מופיע לאחר בואו של יתרו, אבל לדעת רבי אלעזר אימוץ האמת שנחשפה בהתגלות ה' בסיני היא ההסבר הבלעדי שיש לקבל, גם  אם יהא עלינו לגייס לשם כך את העיקרון שאין מוקדם ומאוחר בתורה.

רבי יהושע מצביע על היבט שניתן להגדירו כלאומי. יתרו שמע שעם ישראל נוחל ניצחון צבאי אדיר מול מעצמת הטרור העמלקית. הוא מתרשם מכך שמדובר בעם מלוכד של גיבורים שהם כוח עולה בזירה הבינלאומית, ולעם כזה הוא רוצה להצטרף.

בעיני רבי אליעזר, לעומת זאת, אדם העושה מסע כה גדול וקשה כדי לקבל תורה שוקל היטב את הכדאיות האישית. לשיטתו, יתרו שמע על קריעת ים סוף, שהיתה בלי ספק נס גלוי, ואמר בליבו שמשתלם להצטרף לעם שה' עושה לו ניסים. יתירה מזו: נס קריעת ים סוף הסתיים בביזת הים, אשר בה, לדברי המדרש (במד"ר, י"ג) אספו שלל יותר מאשר הוציאו ממצרים, כך שהאינטרס האישי מזמין הצטרפות.

יש בפרשנות זו של דברי חז"ל כדי ללמד זכות על כל נכרי הבא להסתפח לעם ישראל, יהא המניע שלו אשר יהיה. בין אם המחקר הרציונאלי מובילו להכרה באמיתות התורה, בין אם נקודה יהודית פנימית או שייכות משפחתית מחברת אותו לעם ישראל, ובין אם  נטיית הלב אחר תועלת כלשהי מושכת אותו לבוא ולהצטרף. בשעה שמגיע אדם המוכן לאמץ את הסיסמא שטבע יתרו ולומר: "ברוך ה' אלוהי ישראל", יש לצאת לקראתו כפי שיצא משה לקראת חותנו, ולקבלו בחמימות ובזרועות פתוחות.

יש בפרשנות שהצענו גם כדי להעניק לגיטימציה לדרכים השונות של קירוב יהודים לתורה ולמצוות. יש המנסים לשכנע באמיתות האמונה כדרכו של ר' אלעזר המודעי, ויש המדברים בשמם של המושגים כלל ישראל וסגולת ישראל ושיטת רבי יהושע בידם, ואילו אחרים מבקשים לשכנע רחוקים שיבואו מתוך שיקול תועלתני, וטוענים שהחי על פי תורת ישראל שכרו בצידו בעולם הזה כמו גם בעולם הבא. לפי דרכנו יכולים הם לסמוך על שיטת רבי אליעזר.

שלוש השקפות אלה של חכמים לגבי מניעי פעולתו של יתרו חוזרות ונשמעות גם לגבי סוף דרכו של יתרו עם ישראל. בספר במדבר (י', ל') משיב יתרו להצעת משה להמשיך בדרך אל הארץ המובטחת ואומר: "לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ". מה הניע את יתרו לעזוב את עם ישראל ולחזור לארצו? רבי אלעזר המודעי נאמן לתפיסתו את יתרו כמי שדבק בתורה, ולדבריו אמר יתרו בליבו: "כלום הנר מהנה אלא במקום החושך, מה אני מהנה בין משה ואהרן, אלך לארצי ואגייר את כל בני המדינה ויבואו ללמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה" (מכילתא יתרו, א'). לפי מדרש אחר אמר יתרו: יש לי ארץ ומשפחה שהשארתי במדיין, ולדברי דרשן זה הגורם הלאומי-חברתי הוא המניע הדומיננטי באישיותו, והוא שהביאו לעשות את הדרך חזרה. בילקוט שמעוני (תשכ"ו), לעומת זאת מופיע שיתרו נימק את חזרתו באומרו: "יש לי ארץ ויש לי נכסים, ודיין הייתי בעירי", ומתוך דברים אלה עולה שהשיקול האישי, האינטרסנטי, הוא שהכריע לבסוף את הכף.

לאור הדברים הללו יש מקום להסיק כי הדרך היותר נכונה ואידיאלית עבור כל מי שבא להסתופף בצל כנפי השכינה עוברת דווקא דרך התחברות לתורה, שכן רק על פי רבי אלעזר המודעי נדלק יתרו באש התורה עד שהפך ללפיד המעביר את האש הלאה.

ההתחברות המושלמת לעם ישראל ולתורתו עתידה להופיע דורות רבים אחר כך אצל הצאצאית הרוחנית הגדולה של יתרו, הלא היא רות המואביה, הקוראת את הקריאה הגדולה: "עמך עמי, אלקיך אלקי, ולכל אשר תלכי אלך". בהכרזה זו משתקפים, כך נראה, שלושת המרכיבים עליהם עמדנו גם יחד: ההתחברות הלאומית לעם ישראל - "עמך עמי", ההתקרבות הדתית-רוחנית אל הבורא - "אלוקיך אלוקי", ואליהם מצטרף המימד האישי: הרצון להיות קרובה אל חמותה הטובה אליה כאם לביתה - "לכל אשר תלכי אלך". לא בכדי הפכה רות לאימם של גרים, בעוד שיתרו שמע שמועה ובא, אך לבסוף קם והלך.

לפתחנו התגלגל כיום האתגר לקרב יהודים הרחוקים מתורה ומצוות, ולצרף אלינו עולים לא יהודים, אך מזרע ישראל. אם נדע למשכם בעבותות אהבה ונשכיל לאמצם בלב רחב ובמאור פנים כבועז בשעתו, נזכה לרוות מהם כול טוב, כרות שיצא ממנה דוד, אשר הרווה את הקב"ה (על פי ברכות ז', ע"ב).

_____________________________________________________________


רונן לוביץ משמש כרב ניר עציון, ומלמד במכללת שאנן, בתכנית בצוותא באוניברסיטת חיפה ועוד. בעל תואר שני במדע הדתות. נשוי לרבקה ואב לשלושה ילדים.



אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה


חסר רכיב