תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת מקץ תשס"ז 2006 (30) מאת יתרו יעקבס

17/12/2006


דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי

ב' טבת תשס"ז, 23.12.06

פרשת מקץ, זאת חנוכה


"יוסף הצדיק" - האמנם?

מאת יתרו יעקבס, קיבוץ עלומים

  


בספרות הפרשנית מקובל לדבר על יוסף כ"יוסף הצדיק". הבה נושיב אותו על ספת הפסיכולוג, ונבדוק את אופיו. "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם".  מפרש רש"י: "כל רעה שהיה רואה באחיו".

כנער בן 17, היה רץ אל אביהם, ומלשין על אחיו: "והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו". יוסף היה מתחבר אל בני השפחות. ועם מי הוא לא היה נער?  נכון, עם בני לאה. ולמה לא? כי בני לאה היוו סכנה למעמד, אותו הוא רצה לעצמו. יוסף, כבכור של רחל, אשתו האהובה של אביו, רצה מעמד של מנהיג. אך מה לעשות? בני לאה, איתה התחתן אבא לפני שהתחתן עם רחל, נולדו כמה שנים לפניו, ובאופן טבעי מנעו ממנו את כס הבכורה. לכן, גם בסתר לבו וגם בהתנהגותו היום-יומית, יוסף התקשה להתיידד עם בני לאה. הוא קינא בהם.

"וישראל אהב את יוסף מכל בניו". זאת לא אשמת יוסף. אדרבא, זה מאוד מחמיא. "ועשה לו כתנת פסים". שוב, לא אשמת יוסף. אך הבה נבחן זאת. כתונת פסים הוא בגד חיצוני, הבולט מאוד לעין, אפילו למרחקים (כאשר נשלח יוסף לאחיו בשדה, הם הכירוהו מרחוק). אז נכון, יוסף אינו אשם בכך שאבא עשה רק לו כתונת פסים.  אך לו היה בכנות רוצה לשפר את מערכת היחסים עם אחיו, למה הקםיד ללובשו בכל עת? לא יכול היה לתרץ לאביו תירוץ כלשהו? אך לא. הוא דווקא לובש את הכתנת, כי כך רואים כולם שהוא הבן האהוב-המועדף על אבא. אנו יכולים להבין את תגובת האחים: "ולא יכלו דברו בשלום".

"ויחלם יוסף חלום". איננו אשמים על תוכן חלומותינו. אדרבא, הפסיכולוגים מלמדים אותנו שתוכן החלום משקף את אופי מחשבותינו במשך היום.  אם יוסף ראה את עצמו כאדם מובחר בהשוואה ליתר אחיו, הרי חלומותיו משקפים זאת. אבל דבר אחד זה לחלום ודבר אחר זה לספר לכולם על חלומות הגדלות שלו. למה הוא מתגרה בהם?! כי זה מדגיש שכאילו יש אישור "מלמעלה" שכולם עוד ישתחוו לו, אפילו אבא! ("אשר האל-קים עושה, הראה"). שוב ושוב הוא מספר, אפילו לאביו. אין ספק, יוסף היה אגואיסט ממדרגה ראשונה. האם כך זו המשמעות של היותו "צדיק"?

אחרי גלגולים רבים מגיע יוסף לבית פוטיפר, שר הטבחים. "וכל אשר הוא עשה, ה' מצליח בידו". בעקבות כך מוצא יוסף את עצמו כסגן מנהל הבית. מעמד שמחמיא מאוד ליוסף - "וכל אשר יש לו נתן בידי". כאשר אשת אדוניו מנסה לפתות אותו, הוא מסרב. האם בגלל ניצחון יצר הטוב על יצר הרע? לא. הסירוב הוא החלטה פוליטית גרידא. כמי שכל חייו ראה את עצמו מעל לכולם, הוא הבין שהדרך לחיזוק מעמדו בבית אינה עוברת בין סדיניה של אשת אדוניו.

ושוב נופל יוסף נפילה קשה, הפעם לבית הסוהר. ושוב יש חלומות שחולמיהם מספרים לו אותם. ושוב הגדת החלומות מובילה לקידומו (גם אם הפעם לא יוסף הוא החולם, וגם אם הפתרונות הם לא שלו אלא "אשר האל-קים עושה, הראה", אך דרך הפה של יוסף). וכך שוב מגיע יוסף להיות מספר שניים, הפעם בכל ארץ מצרים.

בשלב זה של חייו באים המפרשים ושואלים: ומה עם יעקב אביו? הרי ברור ליוסף שאבא יושב בבית, בכנען, ומתאבל עליו. יוסף, הבן האהוב, שהפך להיות סגן נשיא ארץ מצרים, לא יכול לשלוח לו פקס (או הודעת SMS): "אבא, אני חי"? אך לא. טרם התממש החלום לפיו אחיו ואביו ישתחוו לפניו, וברור ליוסף שזה עוד יקרה. יוסף חייב לראות את מימוש החלום. הוא חייב להתחשבן עם אחיו על שמכרוהו לעבד. ואם בינתיים אבא יושב שבור-לב - זה משני בחשיבותו ליוסף. ומה עם כיבוד אב? האם כך מתנהג צדיק?

נראה שאת תואר הכבוד "צדיק" רכש יוסף דווקא בימיו האחרונים, טרם מותו.  יוסף, שכל חייו ראה את עצמו כמרכז העולם. יוסף, שהגיע לגדולה ממלכתית שאף יהודי לא הגיע אליו; יוסף, שלקראת סוף ימיו היה מתאים שיבנה לעצמו פירמידה או אנדרטת קבר לזכר פעליו; דווקא אז הוא לומד להעריך את הקשר הנצחי של עם ישראל לארץ ישראל. הוא מוותר על קבורה ממלכתית במצרים, ובמקום זאת מצווה את אחיו: "והעלתם את עצמותיי מזה". 

ועוד נקודה: אברהם, יצחק ויעקב אבותיו נקברו במערת המכפלה. מה היה טבעי יותר מאשר שיוסף, שראה את עצמו כל חייו כמנהיג וכממשיך, יבקש להיקבר לידם? אך לא זה מה שהוא מבקש. למה? כי סוף סוף, בערוב ימיו, הוא הבין שאיננו מגיע במידותיו לקרסוליהם. "עד יום מותו תחכה לו בתשובה". באופן סמלי ביותר, מצווה יוסף שיקברוהו בישראל (ולא במצרים), אך ביודעו שהוא הראשון ששובר את הרצף, ואינו מכניס את עצמו לאחוזת הקבר של אברהם, יצחק ויעקב. ובכך הוא הפך, ובצדק, להיות לתמיד יוסף הצדיק.

_____________________________________________________________


יתרו יעקבס היה חבר קיבוץ לביא במשך עשרים שנה, מאז 1984 הוא חבר קיבוץ עלומים. בוגר ישיבה יוניברסיטי בניו יורק עם תואר שני בחינוך. אב וסבא למשפחה ענפה, הכוללת ענפים בירושלים, בקיבוץ הדתי, ביהודה ושומרון, בגליל, בנגב ובארצות הברית.

 

_______________________________________________________________



אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה


חסר רכיב