תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת ויצא תשס"ז 2006 (27) מאת גילי זיוון

26/11/2006


דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי

י"א כסלו תשס"ז, 2.12.06

פרשת ויצא


"עתה יאהבני אישי" - על לאה אמנו

מאת ד"ר גילי זיוון, קיבוץ סעד

 

לזכרה של לאה ברטוב ז"ל גיסתי האהובה

 


עוד מימי הגן ובית הספר הוטבעה בנו דמותה של לאה אמנו בעליבותה, כתחליף אפרורי לרחל היפה, האהובה והענוגה. לאה המקראית הוולדנית, מעמידה שישה בנים ובת, אך היא איננה אהובה על ידי אישה,ּ וכל חייה הם מאבק להשגת האהבה. בקריאת השמות לשלושת בניה הראשונים ניכרת תשוקה בלתי מסופקת זו, ככתוב:

"וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה’ בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי: וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע ה’ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן: וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי" (בראשית, פרק כ"ט, ל"ב-ל"ד)

אמנו, לאה, מייצגת את המאבק על החיים, את המאבק על מה שיקר לה: אהבתו של יעקב שלזרועותיו נדחפה במרמה מביכה, ללא הסכמתו מלכתחילה. לאה מייצגת בסיפורה את ההתמודדות היום יומית עם סבל וכאב. במקרה שלה - סבל האישה הדחויה, אך גם של אשה שהצליחה! שהרי לא מרחל האהובה צמח רוב רובו של עם ישראל אלא דווקא מצאצאי לאה.

שולמית הראבן במאמרה "שבחי לאה" (מתוך הספר "קוראות מבראשית") הציעה קריאה אחרת מן המקובל לדמותה של לאה. היא רואה בלאה את האישה הבוגרת והאוהבת, האישה הלוקחת אחריות על גורלה וגורל משפחתה. לפי קריאתה של הראבן, לאה היא האישה "האמיתית". "עיקרון לאה", טוענת הראבן, משקף את היכולת לאהוב גם בסיטואציות קשות שאינן צומחות מחוויה רומנטית.

"לאה ש"עיניה רכות", איננה, כפי הנראה בקריאה מדוקדקת, אותה דמות כנועה, דמות האישה הוולדנית, שאנו מבקשים לראות... כוח החיות שבלאה גדול משל רחל לא רק בפוריותה, שהיא תוצאה ולא תכונה, אלא באנושיותה.

בשום מקום לא נאמר או נרמז לנו אם יש בכוחה של רחל לאהוב את יעקב. היא אפילו מוכרת את קירבתו תמורת דודאים. לאה אוהבת אותו ולוחמת עליו.

הדמות הרגשית המפותחת, בעלת העוצמה הרומנטית האמיתית, ולא המדומה, של אהבה ומלחמה נואשת, היא לאה ולא רחל (הראבן שם, עמ' 210)

וכך מסיימת הראבן את מאמרה:

ייתכן שהגיעה השעה, הן מהבחינה הספרותית, הן המטפיסית, לעיין מקרוב יותר במהותה של לאה ובעקרון-לאה; לאה דווקא בשל הפלייתה, [היא] אהובת הכוח האלוהי, המיועדת להיות אם הדת הגדולה והעם הגדול, אם הקיום היהודי בממשותו" (שם, עמ' 215)

כפי שתיארה חמוטל בר יוסף בשירה "לאה יולדת":

"ופתאם היא דוחפת בכל כוחה את גלגל הרחיים

של ימי עם כבד מנשא

לאט בתחילה, באנקות, אחר כך

כבר דוחפים אותה והיא נטחנת בצעקה אחת

לשנים עשר תינוקות".

נתוני הפתיחה של לאה אמנו אינם קלים. לא קל להיות האחות הגדולה, הדחויה, בצילה של אחות יפה וצעירה. לא קל להיות נשואה לאיש שלא רצה בה, לא קל להיות האישה השנואה.

והיטיב לתאר זאת אהוד מנור בשירו "אני אוהב אותך לאה" המושר כביכול  על ידי יעקב:

את אותו הבקר לא אשכח

כשטמנת ראשך בתוך הכר

כשלחשתי באוזנך את שמה
את ידי אספת ביד קרה
ודמעה אחת חמה
אל כפות ידי נשרה.

למרות כל נתוני הפתיחה הללו לאה זוקפת את גווה ומתחילה במסע הארוך להקמת משפחה, למציאת נחמה בזרועות בניה, לפעמים במקום זרועות בעלה.

רגע השיא של לאה מתגלה בהולדת הבן הרביעי, כשהיא קוראת לו בשם שאיננו מבטא געגוע לאהבת אשהּ.

"וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת".

המדרש אומר שלאה חיכתה רק לשלושה בנים, ולכן ברביעי הרגישה שזכתה למתנה גדולה: "לפי שהיו אמהות סבורות שזו מעמדת שלושה (בנים) וזו מעמדת שלושה (בנים) וכיוון שילדה לאה בן רביעי, אמרה הפעם אודה את ה'" (בראשית רבה, ע"א, ד') . חז"ל עומדים על כך כי לאה היא האדם הראשון שאמר תפילת תודה לאלוהים!

לאה גילתה בבן הרביעי שהיא אדם עצמאי - לא רק אשת יעקב אלא אישה העומדת בזכות עצמה לפני האלוהים ומודה לו. יהודה נולד ברגע של שחרור, ברגע של חירות פנימית גדולה.

אמנו לאה, המלמדת אותנו את סוד העוצמה השקטה, את סוד האיפוק והיכולת להמשיך ולצעוד בדרך חתחתים של מלחמה מתמדת על קיום עצמאי, יכולה להאיר לנו את דרכנו בתקופות אפלות. גם כשקשה לא נשברים, יש חשיבות לקיום היום יומי השוחק, הסיזיפי והעיקש. אחרי הכול, רוב בניינו ומניינו של עם ישראל נוצר בחישוק שפתיים אילם כמו פה.

____________________________________________________________

ד"ר גילי זיוון היא מנהלת מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות של הקיבוץ הדתי. אם לחמישה, חברת קיבוץ סעד. מתמחה במקרא ובפילוסופיה יהודית. לאחרונה התפרסם ספרה "דת ללא אשליה" העוסק במתח שבין הגות יהודית אורתודוקסית לבין הלכי הרוח הפוסט-מודרניים המנשבים בעולמנו.



אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה


חסר רכיב