תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת תולדות תשס"ז 2006 (26) מאת דבי מייזל

19/11/2006


דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי

ד' כסלו תשס"ז, 25.11.06

פרשת תולדות


המטרה מקדשת את האמצעים

מאת דבי מייזל, קיבוץ עלומים

 


"אמהות נביאות היו, ורבקה מן האמהות" (בראשית רבא ס"ז, ט')

 

פרשנים מכל הדורות עסקו לא מעט בנושא הקשה והבעייתי - ברכותיו של יצחק. בתוך הסיפור המורכב והכמעט טראגי, ניסו למצוא את המסר ואת המשמעות. כל דמות נותחה – האב יצחק, האם רבקה ושני הבנים יעקב ועשיו. כל אחד לבדו, ובהקשר שלו עם הדמויות האחרות. בין כולם, דמותה של רבקה היא, בעיניי, המעניינת והמורכבת ביותר.

האם מה שהניע אותה היה אינסטינקט אימהי חזק? כמו כל אמא יהודייה שאוהבת את בנה, ותעשה את הכל על מנת להבטיח את עושרו ואת הצלחתו? או האם מניעיה נבעו מתוך אמונה דתית חזקה ומתוך נחישות ושליחות? בכל מקרה, ניתן לבחון את מעשיה משתי זוויות - אחת, בחירתה מלכתחילה להתערב, והשניה, כיצד לפעול.

כהקדמה, חשוב לא לנתק את רבקה מסביבתה. לפי מושגים מודרניים, ניתן להגדיר את המשפחה כ-dysfunctional, לא מתפקדת. על פי המקרא, לכל הורה היתה העדפה ברורה. "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב" (בראשית כ"ה, כ"ח). למרות פירושו של ספורנו, שיצחק אהב גם את עשיו, אף על פי שידע ללא ספק, שלא היה שלם כיעקב, ורבקה אוהבת את יעקב לבדו, לפי שהכירה ברשעו של עשיו, בכל זאת, התמונה שמצטיירת היא שיש קואליציות ברורות בתוך המשפחה – יצחק עם עשיו, רבקה עם יעקב. היחסים בין בני המשפחה מעורערים, דבר שמתבטא ברמאות בין אח לאח, בין בן להורה, ובין אישה לבעל. במקום תקשורת ישירה וכנה, משתמשים בשקר, הסתרת אמת ורמאות.

ועל רקע זה של יחסים מורכבים, יצחק מזדקן ומבקש לברך את בנו הבכור. רבקה שומעת את יצחק מבקש מעשיו להביא לו את האוכל האהוב עליו "בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" (כ"ז, ד'). היא מבינה שגורלו של יעקב בסכנה, ומחליטה להתערב ולדאוג שיעקב יקבל את הברכה הראויה לו. ופה נשאלת הקושיה הראשונה. למה? האם רק מתוך אהבתה אליו, או שיש לה אג'נדה אחרת? עוד בהריונה, רבקה פנתה לה' ודרשה ממנו "למה זה אנכי" (כ"ה, כ"ב). הקב"ה משיב לה שיש בבטנה שני לאומים: "ורב יעבוד צעיר"(כ"ה, כ"ג). מהנבואה הזאת רבקה הבינה שלא עשיו הבכור, אלא יעקב הצעיר יקבל את ברכת האבות. היא מאמינה בכוחה של הברכה, ולכן היא מתערבת על מנת להגשים את הנבואה ולהבטיח שהברית שנכרתה עם אברהם ועם יצחק תעבור גם ליעקב. עבורה, המטרה מקדשת את האמצעים.

האם ההתערבות היתה נחוצה? בעיון במקרא, ניתן ללמוד שיצחק התכוון מלכתחילה שברכת האבות תעבור ליעקב ולא לבכור. יצחק בירך את עשיו "מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש" (כ"ז, כ"ח). הברכה היתה לעושר, לפרנסה ולכוח. ברכת האבות נמסרת ליעקב לאחר מכן, לפני שנאלץ לברוח לפדן ארם. "וקל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים. ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך" (כ"ח, ג'-ד').

השאלה השניה היא למה רבקה בחרה להתערב באמצעות מרמה ותחבולה, ולא פנתה ישירות ליצחק, כדי להסביר לו את מה שנראה לה כטעות במתן ברכתו לעשיו? למה לא פעלה כמו שרה שכשהיו לה טענות על התנהגויותיהם של הגר וישמעאל, ניגשה ישירות לאברהם והביעה את עמדתה?

הפרשנים נוקטים בשתי גישות. הראשונה היא של הנציב. בפירושו "העמק דבר" הוא מסביר את מעשיה של רבקה בניתוח הזוגיות שלהם. רבקה פחדה מיצחק. המקור לכך הוא בפרשת "חיי שרה", בהיכרות הראשונה איתו. "ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפול מעל הגמל" (כ"ד, ס"ד) הנציב פירש את המילים "ותיפול מעל הגמל" שמתוך פחד ואימה עשתה כך. אותו פחד ליווה אותה במשך כל חייה המשותפים עם יצחק. ולכן "לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על דעתו בדברים נכוחים".

הגישה השניה היא של הרמב"ן, שסבר שמעולם רבקה לא סיפרה ליצחק על הנבואה שקיבלה בהריונה שרב יעבוד צעיר. הוא נתן שני הסברים לכך. אחד, מתוך צניעות ומוסר, שהרי הלכה לדרוש את ה' ללא רשות בעלה. והשניה, שבגלל אהבתו של יצחק לעשיו, הוא לא ירצה לפגוע בו ולכן הוא יבחר לא לברך את יעקב, ויעדיף להשאיר הכל בידי שמיים.

בין אם פעלה במרמה מתוך פחד, צניעות או חשיבה לטווח ארוך, התורה מרמזת שלא פעלה כראוי. למרות שאין גינוי מפורש על התנהגותם שלה ושל יעקב, אין להסיק מכך ששתיקה כהודאה דמי. אנו יודעים שיעקב, למרות הברכה, לא זכה לחיים מאושרים במיוחד. בגלל המרמה, הוא נאלץ לברוח מביתו ולנדוד. הוא נהיה קורבן למעשי מרמה בנישואיו, ולאחר מכן שוב, כשבניו מסתירים ממנו את האמת על יוסף. רבקה, שרצתה להבטיח לבנה האהוב את מה שהוא ראוי לקבל, לא זכתה לראות אותו שוב בחייה. רבקה התערבה מתוך אמונה בהגשמת הנבואה, אך בבחירתה על הדרך להשיג את המטרה, היא, וגם יעקב, הבן האהוב, שילמו מחיר כבד. כפי שכתבה נחמה לייבוביץ על פרשת תולדות בספרה "עיונים בספר בראשית": "אין הסיפור המקראי נוהג להוציא משפטו ישירות על מעשי האישים הפועלים. רק לעיתים רחוקות יחרוץ הכתוב... אך על פי רוב ירמוז לנו הכתוב את דעתו על ידי מהלך המאורעות עצמן".

____________________________________________________________


דבי מייזל עלתה מאוסטרליה לקיבוץ עלומים. נשואה לג'רמי, מרכז אתר הקיבוץ הדתי, ולהם ארבעה ילדים. בהכשרתה היא עובדת סוציאלית וטוענת רבנית. מסיימת בתקופה זו את תפקידה כמזכירת פנים של הקיבוץ לאחר שלוש וחצי שנים.


____________________________________________________________

 


אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה


חסר רכיב