תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת וירא תשס"ז 2006 (24) מאת עדי הולצמן

05/11/2006


דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי

כ' חשון תשס"ז, 11.11.06

פרשת וירא


"זעקת סדום ועמורה כי רבה"

מאת עדי הולצמן, קיבוץ מעלה גלבוע

 


סיפור חורבנה של סדום ממשיך את מגמתם של סיפורים שקדמו לו בתחילת הספר: האדם ואשתו חטאו וגורשו מגן עדן; קין חטא וגורש מעל פני האדמה; אנשי המבול עשו חמס ועולמם הושמד; אנשי דור הפלגה רצו להגיע לשמיים והופצו על פני כל הארץ, ואנשי סדום חטאו והושמדו יחד עם יישובם.

נראה כי שרשרת חטאים אלו מייצגים את חטאי המין האנושי, ומטרתם של העונשים אותם מביא הקב"ה על החוטאים בכל הסיפורים, היא למען יראו וייראו. על המאמין לחקור את מהות החטא, ולהציב אל מול עיניו תדיר את תוצאותיו.

סיפור חורבנה של סדום השאיר רושם עמוק בכל התנ"ך. פעמים רבות מוזכרת העיר החרבה השוכנת מעברו השני של הירדן לדיראון עולם. בפרשת ניצבים פונה משה אל שבטי ישראל ומציב בפניהם את הבחירה המחודשת באמונה בה' ובשמירת מצוותיו. עונשו של השבט שיבחר לעבור על דברי המצוות יהיה כעונשה של סדום - "גופרית ומלח שרפה כל ארצה, לא תזרע ולא תצמיח, ולא יעלה בה כל עשב, כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבוים אשר הפך ה' באפו ובחמתו" (דברים, כ"ט, כ"ב). נביאים רבים מזכירים את סדום ועמורה כסמל לשחיתות וקלקול, ומקשרים זאת לחטאי עם יהודה.

חטאה של סדום אינו מפורש בספר בראשית. בפרשתנו הדנה בחטא זה, ישנם ביטויים ורמזים להשחתה במקום. הביטוי הראשון מופיע בפניית ה' לאברהם ומציין כי חטא המקום כבד. אין מפורש מהו החטא. בפרק לאחר מכן מסופר על המלאכים המגיעים לסדום, ומתוך עיון בעימות בין לוט למלאכים ניתן לעמוד על רצונם להרע לאורח, ולעשות בו תועבות - "הוציאם אלינו ונדעה אתם" (ועל דרש הדרש, ניתן להוסיף כי לא רק לביצוע תועבות דרשו אנשי סדום את האורחים אלא גם לבדיקה מדוקדקת - האם אורחים אלו מתאימים לדרך חייו המושחתת של מקום זה).

מלקחו של סיפור זה, ומעמידתו של אברהם מול ה', עולה בברור כי אנשי סדום כקהל מאוחד, נוהגים בדרכים מעוותות ואין בהם אפילו מניין אנשים המובילים להתנהגות אחרת.

יחזקאל הנביא מתייחס בהרחבה לסיפור חורבנה של סדום בתוך נבואתו על חורבנה העתידי של יהודה. בנבואתו הוא קורא ליהודה להביט אל סדום, ומפרט באופן ברור את חטאה: "הנה זה היה עוון סדום אחותך, גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל ט"ז, מ"ט).

קלקולה החברתי של סדום נובע משובע רב ומעושר - לחמה מצוי לה והשלווה שוררת במקומה. מתוך כך סדום דוחה את העני והאביון ורוצה לנהל את חייה במנותק מהעולם הסובב אותה. חטא זה ניתן לתמצת במילה אחת - גאווה.

לא סתם נעשה חורבנה של סדום על ידי השחתת המקום הפיזי של מגורי האנשים - הארץ שכולה משקה הפכה לארץ שכולה מלח. הלקח צריך להיות זועק לעין כל.

כפי שהזכרתי, נביאים נוספים ובראשם ישעיהו, מאשימים את יהודה בחטאי סדום וקובעים כי החורבן יבוא בגלל חטאים אלו (ישעיהו א', הפטרת חזון).

וכהמשך לפתיחת דברינו ניתן למנות שרשרת חטאי המין האנושי הנמנים בסיפורי "בראשית": חטא האדם ואשתו שרצו להיות כאלוקים, קין הרוצח, חטא אנשי דור המבול שמלאו ידיהם חמס, אנשי דור הפלגה שרצו להגיע לשמיים ולשלוט בעולם במקום אלוקים, וחטא הגאווה הנובעת מעושר של אנשי סדום. למעשה, מציב בפנינו הקב"ה את כל מעידותיו הצפויות של האדם, וקורא לנו מראש ללמוד את הלקח ולהיטיב דרכינו, ללא צורך לשאת בתוצאות החטאים. ניתן להוסיף ולומר, כי למעט חטאו של קין, כל החטאים הינם חטאים חברתיים. החברה כולה שותפה לנורמות מושחתות, ולכן אין לה קיום.

בהמשך נבואתו של יחזקאל, הוא קורא לסדום אחות ליהודה, כמו גם לאחותה שומרון. באופן יוצא דופן הוא מנבא על שלוש אחיות שכשם שחורבנן קשור זו בזו, וכולן חרבו על חטאים חמורים של גאווה ושחיתות, כך ישובו שלושתן למקומן וייבנו מחדש לאחר תהליך גלות וזיכוך. דבריו אלו תמוהים מאוד, ולא שמענו בעוד מקום בתנ"ך על סדום כאחות ליהודה וישראל, או על גאולה הצפויה לעיר זו. אולי ניתן לראות בדבריו אלו רמז לכך שהמפריד את עם ישראל משכניו הוא מידותיו הטובות, ואם אינו נוקט בהם ונופל לגאווה יתרה -  אזי אינו שונה מהם כלל ועיקר. וכדבריו של יחזקאל - ולא היתה סדום אחותך לשמועה בפיך בים גאוניך" (שם, ט"ז, נ"ו). ברגע שהפיכת סדום לא מהווה עוד תמרור אדום שבא להזהיר מפני חטאי הגאווה, הרי שאין סיבה להמשך חורבנה. אנשי יהודה לא למדו את לקחי מעשיהם של אחרים, ונידונו לשאת בתוצאות מעשיהם בעצמם. לכאורה, לאותו דור אין עוד משמעות לאדמת המלח מכיוון שאינו רוצה ללמוד את סיבתה ומשמעותה. ומתוך כך, ניתן לנבא גם גאולה לאנשי סדום יחד עם גאולת יהודה.

קשה להתעלם מהקשר של סיפור סדום לדורנו, דור העושר והגאווה. מי יתן ונשכיל לשים לב לצורכי העני והאביון וללמוד את הלקח בטרם נישא בתוצאות.


עדי הולצמן מנהלת הקהילה בקיבוץ מעלה גלבוע.

נשואה לרב בני הולצמן ואם לארבעה ילדים.


____________________________________________________________

 

תמונות משבת רבני הקיבוץ הדתי (י"ג בחשון תשס"ז 4.11.06)

 

תמונות מיום התנועה בגוש עציון (י"ז בתשרי תשס"ז 9.10.06) 

 ____________________________________________________________


אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה


חסר רכיב