תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת נח תשס"ז 2006 (22) מאת חנן פורת

25/10/2006


דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי

ו' חשון תשס"ז, 28.10.06

פרשת נח


לפעמים צריך להסתגר

מאת חנן פורת, קיבוץ כפר עציון

 


"ויסגור ה' בעדו" (בראשית ז', ט"ז)

"וטעם ויסגר ה' בעדו הוא לשבח

שהסגירה בעת הזאת טובה יותר מהפתיחה

ובעת אחרת הוא לגנאי: הן הרוס ולא יבנה

יסגור על-איש ולא יפתר" (איוב י"ב,י"ג) אבן עזרא

     

                                   *  *  *

ההסתגרות נתפסת אצלנו בדרך כלל כמידה שלילית הנובעת מגאווה ואנוכיות, או מבעיה נפשית של חוסר יכולת לתקשר עם הסביבה. אבל ישנם מצבים בהם אין מנוס מהסתגרות ועליהם קורא הנביא:

"לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך

חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" (ישעיה כ"ו, ב').

אין ספק כי מציאות זו מאפיינת את ימי המבול. גם אם נקבל את הביקורת הנמתחת על נח, שלא ביקש רחמים על אנשי דורו כאברהם אבינו, אלא "שתק ולא אמר דבר" (זוהר, לך לך), הנה ברור כי בדיעבד, משעה ש"נבקעו כל מעינות תהום רבה, וארובות השמים נפתחו", לא נותרה לו כל ברירה אלא להסתגר בתיבה.

יתירה מכך: עצם מעשה התיבה הינו פרי יזמה א-לוהית והקב"ה עצמו חותם על "צו הסגירה": "ויסגור ה' בעדו".

 

אימתי יוצאים החוצה?

 

מהו הלקח לדורות שיש לאמץ מפרשה יוצאת דופן זו? הרמח"ל בספרו "אדיר במרום" על "האידרא רבה", מגלה כאן סוד גדול, והראי"ה קוק, מאיר סוד זה בספרו "מוסר אביך" בהיבט הפסיכולוגי והמוסרי. הרב זצ"ל מבהיר כי ישנם מצבים בחיי אנוש בהם המציאות האופפת אותו, הן מבחינת נטיותיו האישיות והן מבחינת האווירה סביבו, הינה כה מעוותת וירודה, עד כי אין טעם לנסות לשנותה במאבק אקטיבי ישיר. או אז נדרש האדם לכנוס את כל כוחותיו פנימה, "ורוחו ונשמתו אליו יאסוף".

"אמנם – מוסיף הרב – זה באמת עול גדול ודבר מר כי החופש וההתפשטות ראוי ונאות לנפש, ואין הישיבה המכונסת הזאת חמודה בעיניה, על כן ילך האדם קודר בלחץ בראשית דרכו... אבל במלאת הימים, כשכוחות נפשו יורגלו בדרכים טובות, אז לחופשי יצאו ממאסרם ויוכלו להגדיל ממשלתם בגוף, וירוצו ולא  יכשלו".

 

יסוד זה שבאדם הפרטי, נלמד מהכלל שהאיר לנו הרמח"ל בפירושו לאידרא רבה מעניין המבול ותיבת נח. גם שם הביאה זוהמת המידות והמעשים הרעים למי המבול, אשר שטפו את כל הארץ "לכלות רשע ולהתם חטאה", ועל כן היתה ההסתגרות בתיבה מחויבת המציאות, לא רק כמנוסה מבוהלת ממי המבול, אלא לצורך תיקון פנימי ובניין הכוחות מחדש בתוך התיבה.

התהליך שהתרחש בתיבה, דומה היה לתהליך העובר על העובר במעי אמו, שעה שהוא מפתח כוחותיו ותכונותיו, עד שתגיע שעתו לצאת לאוויר העולם.

ברוח זו, מוסיף הראי"ה קוק לפרש – בעקבות הרמח"ל, את עניין שילוח העורב והיונה, כניסיונות גישוש ושליחת משושים כדי לבדוק את השטח:

"שימצא האדם בנפשו דרכים שיוכל לנסות כוחותיו, בדבר שלא יהיה חשש הפסד וסכנה, כמו נח ששלח מעופפים שכנפיהם מגינות עליהם, וכשיראה שהקלקול לא נתקן לגמרי יאסוף אותם אל תיבתו עד שידע שחרבה הארץ".

 

                                                           *   *   *

 

אמנם מן הראוי להוסיף בעקבות הדברים כי במבט לאחור התברר שגם אם יבשה הארץ, לא בשלה עדיין נפשו של נח "להתחיל מבראשית", ולפיכך מפגשו המחודש עם המציאות מביא אותו לשקוע בעולם ירוד של חולין:

"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן-היין וישכר ויתגל בתוך אהלה"(בראשית ט', כ'-כ"א).

ומכאן לא רחוקה הדרך לגילוי עריות ולקרע בין האחים. יידרשו עוד עשרה דורות, עד שיופיע "האדם הגדול בענקים" הלא הוא אברהם אבינו, וילמד את העולם כיצד ניתן ליטול לחם ויין בקדושה (י"ד, י"ח) לטעת אשל בבאר שבע ולקרוא שם "בשם ה' אל-עולם" (כ"א, ל"ג).

 

"השיבולים פנימה – פנימה השיבולים!"

 

מכל מקום נמצינו למדים, אגב העיון בפרשת המבול, להעריך את תפקידן של תקופות ההסתגרות, ובניין הכוחות מבית, כמפתח לגילויין כלפי חוץ בעיתם ובזמנם. יסוד זה תקף הן בחינוך הפרט, לבל ייחפז "לתקן את העולם" בטרם בנה עצמו מבית, והן כיסוד לבניין האומה. במיוחד ראויים הדברים להרגשה כלפי תנועות חברתיות ורוחניות המבקשות להשפיע על האומה, בטרם בשל כוחם.

כמה קולע לעניין זה ביטויו הפיוטי של לוי בן אמיתי, איש דגניה, שנמסר כצוואה למתיישבי יש"ע, הנדרשים לאסוף את כוחותיהם פנימה, נוכח המים הזידונים ההומים סביבם: "השיבולים פנימה – פנימה השיבולים"!

ויום הוא ועדיך יבוא – לא ירחק חוק

וכל הבד שנאגר, ישא ברכה למרחוק!

 

* המאמר הופיע בעבר בדף "מעט מן האור"


חנן פורת הוא חבר קיבוץ כפר עציון. שימש כח"כ מטעם המפד"ל והאיחוד הלאומי. עומד כיום בראש עמותת "אורות" שמוציאה את דף פרשת השבוע "מעט מן האור" ועורכת פעילויות בתחום החינוכי והתורני. כמו כן משמש כיו"ר עמותת "אורות החסד", מלמד במכללת יעקב הרצוג שבאלון שבות ובמדרשת הרובע.


אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה


חסר רכיב