תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת בראשית תשס"ז 2006 (21) מאת הרב אלי כאהן

15/10/2006


דף פרשת השבוע
הקיבוץ הדתי

כ"ט בתשרי תשס"ז, 21.10.06

פרשת בראשית


המתח בין שתי האהבות

מאת הרב ד"ר אלי כאהן, קיבוץ עין הנצי"ב

 


חז"ל אמרו  ש"אין דורשין... במעשה בראשית בשניים" (משנה חגיגה, פ"ב מ"א). ברור שהפרקים הראשונים של התורה אינם קלים לקריאה. הטענה שסיפור הבריאה אינו סיפור קוסמוגני אינה דרושה להוכחה. שאם כך היה, הרי שהוא מלא סתירות וחסר קוהרנטיות מינימאלית. בסך הכל, לא מוצלח לפרקים ראשונים של ספר שאמור להיות עממי, נגיש ומנחה לכל אדם, או למצער לכל יהודי. הקורא הפשוט עלול להתייאש ולהניחו בצד.
אך בדיוק בגלל זה, עלינו לדרוש את הפרקים האלו (וכפי שאומר רש"י כבר על הפסוק הראשון, אין המקרא הזה אומר אלא דרשני), מבחינת דרוש וקבל שכר, עלינו להפיק מפרקים אלו את הלקחים האפשריים, ואלו מתפצלים לכיוונים רבים, לעתים סותרים.
אני מבקש בשורות אלו להצביע על שני כיוונים סותרים כאלו.
על המילה "בראשית" מצטט רש"י בהמשך דבריו את המדרש "בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית... ובשביל ישראל שנקראו ראשית". לומר אין לעולם מטרה אלא התורה, ואין מטרה אלא ישראל, וכל השאר בטלים ומבוטלים, מבחינת "כל הגויים כאין נגדו (ישעיה מ', י"ז), או בשפת הקבלה והחסידות - הגויים אינם אלא קליפה. הם אינם ממש נחוצים, הם רע הכרחי, לא "פנימיות הרצון". קריאה לאומית של מעשה הבריאה, אם לא לאומנית. העם שלנו במרכז.
לעומת קריאה זו, חז"ל קראו גם קריאה אחרת, מפורסמת לא פחות. משנה שאוהבים לקרוא בטקסים רבים: "לפיכך נברא האדם יחידי... ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחברו אבא גדול מאביך (משנה סנהדרין, פ"ד, מ"ה). הפתיחה של הצהרת העצמאות של ארצות הברית, שכל בני האדם נבראו שווים ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, יונקת ישירות מקריאה זו של סיפור הבריאה. הצהרת זכויות האדם והאזרח של המהפכה הצרפתית, על אף יומרתה להיות מבוססת על התועלת הכללית (ולא על זכות דתית), יונקת גם היא ממנה, כך גם מגילת היסוד של האו"
ם.
קריאה שלישית שמה את הדגש על "בשבילי נברא העולם". דגש לא על ייחודו של האדם, לא על איחודו של המין האנושי, אלא על ייחודו של הפרט, כדבריו של הרב עדין אבן ישראל, בעקבות בעל התניא,  ש"לכל אדם יש מהות נפש המיוחדת לו... לשם הגשמתה של מטרה אלקית... לכל אדם חלק ייחודי בתוך העולם אשר שום אדם אחר אינו יכול למלא אותו" (שלושה-עשר עלי שושנה, עמ' 186). או כדברי שירו של פאבלו קאזאלס ("אתה פלא", עיבוד חוה אלברשטיין) שיש ללמד כל ילד שהוא פלא, שהוא "יחיד ומיוחד" וש"בכל העולם כולו אין עוד ילד אחד בדיוק כמוהו".
קריאה שלישית זו יכולה להביא למסקנה דומה למסקנת הקריאה השניה, וכדברי אותו השיר "כאשר תגדל, התוכל אז לפגוע באדם אחר אשר כמותך הוא פלא, גם הוא יחיד ומיוחד?"

בקריאה קרובה לשלנו כתב הרב הוטנר על המתח בין איחוד-אדם ובין ייחוד-אדם (פחד יצחק, שבועות, מאמר כ"א).
ניתן להעצים את הניגוד בין הקריאות השונות, למתוח את הסתירה עד לקצה ולקבוע שיש לבחור באחת מן האופציות.
אפשרות שניה היא למצוא איזון, לשלב בין אהבת העם והמולדת ובין אהבת כל אדם, וכדברי
פאבלו קאזאלס בשיר, "אהבת המולדת אך דבר טבעי הוא, מדוע תחדל האהבה בגבול?".
המתח בין שתי האהבות והסתירה אליה האדם נקלע לעתים בעקבותיהן אינה ניתנת לטשטוש, והיא בולטת בדבריהם של הוגים רבים (אני חושב בין היתר על הראי"ה קוק). היא חלק מחיינו, ועלינו לחנך את ילדינו, חניכינו ואת עצמנו להתמודד עימה.

הרב ד"ר אלי כאהן, חבר קיבוץ עין הנצי"ב,נשוי לדבורה, אב לחמישה, לשעבר רב הקיבוץ. עומד בראש מדרשת הבנות של התנועה בעין הנצי"ב, ומרכז עם רעייתו את אולפן הגיור שבקיבוץ.


אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה



חסר רכיב