תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

סוכות תשס"ז 2006 (19) מאת עיריה מרדכי

04/10/2006

דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי

ט"ו בתשרי תשס"ז, 7.10.06

חג סוכות


מארז השמחה

מאת עיריה מרדכי, קיבוץ שלוחות

 

מוקדש לזכר אישי יאיר מרדכי ז"ל בהערצה נמשכת


קל מדי לכולנו להתרכז בדברים החסרים בחיינו. אנו נוהגים, לא אחת, לשים דגש על האכזבות ועל האכזריות והאטימות שמסביבנו. אנו מסתכלים בזכוכית מגדלת (אך לא בהכרח מדייקת), על ההסטוריה הבלתי מוגמרת והבלתי מושלמת. כולנו מכירים עד כמה הלך רוח שלילי הינו כמחלה מדבקת, ובמיוחד שכך הם פני הדברים בימים קשים, המלווים בנבואות זעם מכל עבר. תחושת ההחמצה והכישלון נהייתה האופנה העכשווית.
הנה, מגיע חג הסוכות ומי מאיתנו אינו מכיר את הקיטורים הקטנים, על סחיבת האוכל לסוכה, על החום, הזבובים וכד'. אלא שחג הסוכות, אותו החג שבו אנו מצווים לצאת מנוחיות ביתנו ולעזוב את ההגנה (המדומה) של מבצרינו, הוא החג המוגדר והמזוהה יותר מכל, כ"זמן שמחתנו". בתוך מארז הסוכה הצנועה, אנו נוהגים לארח את האושפיזין מההיסטוריה ואושפיזין, בני ימינו. לאכול ולשיר בה. ללמוד ולנוח בה. סוכה זו,- הינה מארז שמחתנו, המקום שבו עלינו לקיים את המצווה הקשה מכל, לשמוח ולבטוח.
בכ' בתשרי (7.10.01) לפני 5 שנים, אישי, יאיר (הי"ד) נרצח בעת שמנע ממחבל מפגע להיכנס לקיבוצינו, בשעת ארוחת הבוקר של חול המועד, בסוכת הקיבוץ. לא היינו האחרונים להצטרף למשפחת השכול ולאחרונה, לצערנו, הצטרפו רבים וטובים נוספים. אף על פי כן, הציווי והמסורת נותרו כפי שהיו. בליל שמחת תורה, יומיים לאחר הירצחו, חברי הקיבוץ הובילו בספונטאניות את ההקפות לכביש הגישה של הקיבוץ, למקום הפיגוע, בכדי לבצע הקפה עם ספר התורה בשירה ובריקודים. נאה דורש, נאה מקיים. לנו, ולי באופן אישי, קשה, אבל המסר של סוכות, אינו משתנה.
בימים אלה שבהם אנו עסוקים בביקורת נוקבת ובשאלות וחיפושים אחר מי טעה, מי היטעה, ממי עלינו לדרוש ליתן את הדין ומה יהיה, "השעון הביולוגי" היהודי קורא לנו בקול יציב, איתן וצלול. ציווי הזמן מלמד שהוטמן בנו הכוח לשלוט בהלך רוחנו וסדר עדיפויותינו.
השבוע של חג הסוכות דורש מאיתנו לבצע את הפעולה הכי פשוטה והכי נעלמת מאיתנו - לשמוח בחג שמחתנו. הזכות להפוך את סוכתנו למארז של שמחה, ראויה לשמה, הינה אף חובה. הבה נתכונן לחג בפסק זמן של דקה ספורה, ניישר מבט פנימה ונודה על מספר דברים בחיינו המזכים ומחייבים אותנו לשמוח. יש לנו על מה להודות כציבור, ויש לכל פרט מאיתנו על מה להודות בחייו הפרטיים. יאיר ידע סוד חשוב זה. הוא ידע לשמוח, והוא זכה לשמח ולארח רבים אחרים. גבורתנו כעם ונצחיותינו רבת הדורות תלויה, במידה לא מבוטלת, ביכולת זו.
הרב לייבל לם הציע לפני מספר שנים שכל יהודי יתלה על פתח סוכתו שלט מאיר עיניים בזו הלשון: "אתה עומד להיכנס לשטח נקי מקיטורים".
ההשקעה הנדרשת בכדי לחוש שמחה אמיתית, כרוכה במאמץ גדול יותר מתליית שלט והבעת "מס שפתיים". אבל קביעתו שזוהי התחלה טובה, הינה ראויה בעיניי.
שנזכה כולנו שתיפרס מעלינו סוכת רחמים, חיים ושלום. חג שמח.

_____________________________________________________________

עיריה מרדכי הינה סגנית נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון. עלתה מארה"ב ב - 1979 ותושבת קיבוץ שלוחות מזה 8 שנים. אם ואם חורגת ל - 7 ילדים, שלה, של יאיר (ז"ל) ושלהם יחדיו.


אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: kdati@walla.com

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

 


דף פרשת השבוע כקובץ WORD להדפסה
ספר זכרון ליאיר מרדכי ז"ל
תמונת השער לספר הזכרון
יום עיון לזכרו של יאיר מרדכי הי"ד


חסר רכיב