חסר רכיב

שיפמן שרה ז"ל

שיפמן שרה ז``ל
ט' באב תרפ"ו - י"ט אדר ב' תשע"ד
20.7.1926 - 21.3.2014
שרה שיפמן ז"ל
 
ניר עציון

אנו נפרדים מאמא שלנו היקרה, אמא שלנו הבהירה ומאירת העיניים, זו השופעת אופטימיות ללא תקנה, זו שתמיד בוחרת לחשוב על האפשרות הטובה בכל פעם שמחלחלת דאגה.

אמא עברה מסכת חיים מלאה וארוכה. החל מיתמות מאב בגיל שמונה, בעיר חוסט שבצ'כוסלובקיה. עבור דרך שנות המלחמה - מחנה אושוויץ, ומחנה עבודה בפשניץ. עלייה לארץ באניית מעפילים רעועה, שנוסעיה גורשו לקפריסין כשהם במרחק נגיעה מחופי הארץ המובטחת, צופים על אורות חיפה והכרמל - "בעיניך תביט ושמה לא תבוא". חזרה לארץ דרך מחנה עתלית, ההצטרפות לכפר עציון, תפקידה כאחות בקרבות על כפר עציון, וסופו העגום של הכפר. ההליכה לשבי בירדן והקמת ניר עציון לזכר כפר עציון.

כפר עציון - יישוב שהיה קיים בקושי חמש שנים - הצליח להטביע חותם ולצבוע את כל חייה של אמא בצבעים של חלוציות, של שייכות, של סולידריות, של קשר עז לעם ולמדינה מאז ועד עתה. הקשר העז לניר עציון היה לא במעט גם בשל הקמתו לזכר כפר עציון.

אמא הייתה אישה חזקה ומעשית מאין כמוה. בכל פעם הצליחה להתרומם ולהמשיך. בכל טלטלות החיים אמרה לעצמה: אני יכולה, אני יכולה. אמרה ועשתה. העזרה לזולת הייתה חלק מובנה באישיותה. כאשר נמצא מישהו שנזקק לעזרה, הייתה מתמלאת עזוז וחיוניות, ענייניות ומעשיות. תמיד ידענו שכל זמן שיימצא לה מישהו לטפל בו, לדאוג לו, היא עצמה תהיה בסדר. כך טיפלה ביצחק וביונה, בפנינה ובנחום וכמובן גם באבא, במסירות, באופטימיות ובמעשיות, שכה אפיינה אותה.

האופטימיות של אמא גרמה לכך שלמרות היותה ניצולת שואה, עודדה אותנו לצאת לכל טיול או מחנה, מבלי לחכות לשובנו בכסיסת ציפורניים.

"אתה יכול" היה מוטיב מרכזי אצל אמא, סמן דרך אמיתי. משהרגישה שתמריץ זה אינו עומד עוד בפני הקשיים שבחיי היומיום, בחרה לפנות את הבמה.

תודה לך אמא, על היותך אמא נפלאה וסבתא נהדרת.

לכי בשלום ונוחי בשלום על משכבך.

אנחנו אוהבים אותך מאוד וכבר מתגעגעים.

מתוך ההספד, 

נירה רון, 
בשם הבנות.
חסר רכיב