חסר רכיב

נוה יהודה-לואי ז"ל

נוה יהודה-לואי ז``ל
כ"ט בתשרי תש"ו - ל' בסיון תשע"ב
5.10.1945 - 20.6.2012

יהודה-לואי נוה ז"ל

קיבוץ בארות יצחק

איך נפרדים מאבא? איך מסכמים בכמה מלים אינסוף משמעויות הטמונות בדמותו?

תמונות ילדות צפות ועולות מול עיני: ארוחות ערב משפחתיות בחדר האוכל, כשאתה חותך סלט קטן-קטן, הליכה משותפת לתורנות בלול, ניחוחות הבושם שאפפו את החדר לאחר שהתגלחת.

נאספנו ללוות אותך בדרכך האחרונה, במקום לחגוג את שמחת בת-המצווה של נוי נכדתך. לו היה זה תלוי ברצונך, לעולם לא היית מוכן לוותר על שמחה כלשהי, בטח לא של נכדתך. תאב חיים היית. תמיד ידעת ליהנות מאוכל טוב, מיין טוב, מספר טוב, מבדיחה טובה ומבגדים יפים. היית מלך רחבת הריקודים. מסובב במומחיות את אמא ומשוויץ בכישרון הריקוד שלך.

אהבת החיים וחוש ההומור שלך עמדו גם בבסיס הקשרים החברתיים שטווית בכישרון רב עם אנשים בכלל ועם חבר'ה צעירים בפרט. דיברת בשפתם, הבנת ללבם. היתה בך צעירות נצחית.

כשאני מספרת לילדי את הסיפור על פיטר פן בארץ לעולם לא – עולה דמותך בראשי. הרגשת צעיר וסירבת להזדקן. לא הסכמת לציית למציאות ולחוקיה הנוקשים. כך, למשל, המשכת לאכול גלידה ומתוקים, למרות הסוכרת.

היית ליברל בתפיסותיך. האמנת בזכויות אדם ובקדושת האדם – יותר מאשר בקדושת האדמה. היתה בך פתיחות מחשבתית מרחיקת לכת יחסית לבני דורך.
אני זוכרת שבגיל ההתבגרות ביקשתי למרוד באמצעות חור נוסף באוזן, עניין שלא היה מן המקובלים בזמנו. מיד אישרת, וכעבור כמה ימים אף שאלת אותי: "ומה עם חור שלישי?"...

בד בבד עם פתיחות זו היית קפדן ו"יקה", כדברי אמא. לא ידעת לאחר. הקפדת על בגדים מגוהצים למשעי, והיה חשוב לך שהבית יישאר נקי ומסודר.

אני יכולה להמשיך עוד שעה ארוכה לספר את זיכרונותינו המשותפים, אבל בבסיס כל הזיכרונות והחוויות קיימת התחושה של היותי אהובה.

לאורך כל השנים אמרת שאתה אוהב, וחיבקת ונישקת. אחר כך, כשנישאתי ונולדו ילדי, אהבת גם אותם ללא תנאי. תמיד התגאית בי – בכל ניצחון, בכל תעודה, 

בכל הצלחה, קטנה כגדולה. תמיד ראיתי את הגאווה נשקפת ממבטך. אהבה וגאווה אלו עומדות בבסיס כל מה שאני.

נוח בשלום על משכבך.

אוהבת,

נטע (אשל)
חסר רכיב